|
כיוון שמרכז עיסוקנו הוא מערכות שמע איכותיות (High End Audio Systems), ננסה להסביר כאן איך בוחנים ואיך מרכיבים מערכת שמע ביתית בדגש על איכותית.
ראשית דבר, מושג שחייבים להכיר הוא High Fidelity (נאמנות למקור, או בקיצור היי-פיי). מערכת שמע איכותית חייבת להיות נאמנה למקור. כאן יש ויכוחים לוהטים ואינסופיים בין אודיופילים
1
עד כמה זה חשוב והאם ניתן בכלל לזהות נאמנות למקור כאשר לא נכחנו בעצמנו במקום ההקלטה ושמענו בעצמנו את המקור. בכל מקרה, זהו מושג חי וקיים שמשמש נר לרגלי כלל יצרני ציוד האודיו האיכותי ולרב רובם של הצרכנים המבינים בתחום.
מהי מערכת שמע איכותית?
ניתן לתמצת ולומר שמערכת סטריאו איכותית היא כזו שמעבירה למאזין בהצלחה את המסר המוזיקלי. אולם זו חווייה סובייקטיבית שמפשטת מאוד את העניין. אנו זקוקים למדדים מדויקים יותר. בתחום השמע האודיופילי קיים מילון של מונחים בו משתמשים הן כמדדים לאיכות והן לתיאור החוויה השמיעתית. כדאי להכיר לעומק את המונחים הללו כדי שיהוו מדד בבעת בחינה של כל מערכת שמע.
- טונליות tonallity - עד כמה הצליל עשיר מבחינת גוונים, הרמוניות עליות של תדרים, מרקם החומר.
- פירוט resolution, detail - צליל מפורט משמעו בעצם קריאה והבאה של מלוא המידע ממקור השמע אל המאזין
- שקיפות transparency - עד כמה מקור הצליל נשמע חשוף ונקי, לא עמום
- נוכחות - presence - נגזרת של שקיפות. באיזו מידה הזמר נוכח בחדר, למשל.
- דינמיקה dynamics - מדד לעד כמה המערכת מערבת את המאזין במוזיקה. ישנה מיקרו דינמיקה ומקרו דינמיקה - היכולת לחשוף בבהירות מעברים חלשים וחזקים של צלילים.
- התקפה attack - המהירות בה צליל בודד מגיע למלוא העוצמה שלו
- טווח דינמי - הפער בין הצלילים החלשים והחזקים ביותר שהמערכת יודעת להפיק. נמדד בדציבל (db(.
- טרנזיינטים transients - פרץ האנרגיה (peak) שנוצר ברגע הפקה של צליל. כאן מצופה מהמערכת תגובה מהירה ככל האפשר.
- משך צליל decay - כמה זמן לוקח לצליל לגווע
- משקל weight - הכוונה בעיקר לכמות המידע בתחום התדרים התחתון. צליל חסר משקל נשמע ״מרחף״.
- פאזה phase - הבס ושאר התדרים מגיעים לאוזן בעוצמה המכסימלית באותו הזמן
- תזמון timing - הכל נשמע בזמן הנכון
- קצב pace - הקצב הטבעי של המוזיקה. נגזר בין השאר ממהירות התגובה של המערכת.
- איזון ballanced - אין תחום תדר שמתבלט מעל השאר
- במת צליל sound stage - מימדים של תמונת הסאונד: רוחב, עומק וגובה
- נפח צליל - עד כמה הצליל גדול ומלא
- הפרדה seperation - בין העצמים השונים
- רקע שחור black background - בניגוד ל״מרק סמיך״ ששוכן בין העצמים
- הולוגרפיות\הדמייה\גוף - imaging - העצם מוגדר בחלל מבחינת מיקום ומימדים. מיקום ונפח
- אמביינס ambience - תחושת החלל של מקום הארוע של ההקלטה. למשל, התחושה שרואים של קירות אולם הקונצרטים. נובע מיכולת המערכת להעביר את ההחזרים האקוסטיים של חלל ההקלטה המקורי.
המונחים הללו בהרכבים שונים מלמדים על:
- נאמנות למקור high fidelity
- איכות צליל sound quality
מונחים נוספים בשימוש:
- פרחוני bloom
- חי - vivid
- עשיר - lush
- מלא\רזה - thick/thin
- עגול\חריף round/sharp/harsh
- חמים\קר - warm/cold
- משוכלל articulated - מפורט
מושג נוסף וחשוב הוא fatigue - עייפות שמיעה. מערכת סטריאו שגורמת לכם לעייפות שמיעה מתנגשת עם ההגדרה של מערכת איכותית, יהיו מדדיה אשר יהיו. מערכות שנוטות להרשים מאוד בהדגמה (״וואו, איזה גבוהים מדהימים!״) נוטות לגרום לעייפות שמיעה. את זה מגלים רב בבית אחרי שעות וימים של האזנה. צליל המערכת צריך שיהיה חי ומפורט, אך לא יותר מזה (ביחוד בתחום התדרים הגבוה).
מערכת נמדדת לפי החוליה החלשה ביותר שלה.
מהי ״מערכת מוזיקלית״?
מערכת שמעבירה את המסר המוזיקלי.
מערכת שגורמת לך להתרגש מהמוזיקה.
מערכת שגוררת אותך לשעות האזנה רבות וחושפת אותך לסוגות מוזיקה חדשים.
אך אם ננסה להבין מהי מערכת מוזיקלית מבחינה טכנית, ניווכח במהרה שאין זו משימה פשוטה כלל ועיקר. כל המדדים שתוארו כאן למעלה יכולים בהחלט לתאר בהצלחה מערכת שמע איכותית אך מסתבר שההגדרה של מערכת שמע מוזיקלית היא חמקמקה שכן מדובר בחווייה סובייקטיבית. מה שנשמע מוזיקלי לאחד, עלול להשמע לא מוזיקלי כלל וכלל לאחר. המוח של המאזין מפרש את השמע בצורה אוטומטית על סמך ההסטוריה הפרטית שלו אבל ללא ספק יש גם חלק נרכש חזה כבר תלוי במודעות וברצון לשכלל ולעדן את חוויית השמיעה. אחת הדרכים היא להאזין כמה שיותר למוזיקה חיה ולא מוגברת. בין אם תזמורת סימפונית באולם קונצרטים גדול, רביעייה קמרית או הרכב ג׳אז אקוסטי בחללי האזנה קטנים יותר. תופתעו לשמוע למשל, עד כמה צליל של קונטרבס שונה מזה שאתם מכירים מתוך מערכת סטריאו. אם ננסה בכל זאת במבחן של כלי נגינה אחד, הייתי בוחר בפסנתר כנף. פסנתר איכותי מפיק צליל עשיר מאוד מכל בחינה - גוון של עץ, תיבת עץ מהדהדת באוקטבות הנמוכות, הרמוניות עיליות ועוד. פירוט רב אינו מספיק. למי שמכיר היטב צליל פסנתר חי, הצליל יכול עדיין להשמע קר ומנוכר. כלומר ברמה אודיופילית גבוהה אבל לא מוזיקלי. כנ״ל לגבי כינור, שעלול להשמע לא נעים עד צורם במערכות רבות. גם כאן נדרש תמהיל מחמיר של תכונות מהמערכת כדי להפיק צליל רגוע ועם זאת חי ומשכנע של כינור.
מה אתם יודעים?
ככל שזה ישמע מוזר, צרכנים רבים, בעיקר חסרי הנסיון בתחום, לא יודעים מה הם אוהבים, מה הם רוצים וגם לא מה הם צריכים. במצב כזה קשה לבחור וקל ללכת שולל אחר מוכרנים חלקלקים בהדגמות לא הוגנות. ידוע שרבים קונים אודיו עם העיניים ויצרנים רבים רוכבים על העובדה הזאת (כמו גם בתחומים אחרים). אבל מערכת שמע היא קודם כל פונקציונלית ורק אחר כך בא המרכיב העיצובי. אני ממליץ להתעקש לשמוע בהדגמה את המוזיקה שלכם ולא רק את המוזיקה של המדגים. ביחרו כמה קטעים שאתם מכירים היטב והאזינו להם בכל הדגמה. רשמו לכם הערות בעת ההאזנה. זה בהחלט עוזר. תנו ציונים להדגמה באספקטים שחשובים לכם וסכמו את חוויית ההאזנה. זה חשוב מאוד מאחר ואין לנו זכרון צלילי, רק חווייתי (2). לאט ובהדרגה הידע ונסיון שלכם יצמחו ותלמדו להכיר יותר טוב את עצמכם ואת העדפותיכם.
הקשר בין הנראות לאיכות
קהל גדול קונה עם העיניים, גם כאשר מדובר במוצרים מבוססי טכנולוגיה. זה נכון לגבי רכב וגם לגבי אודיו. ישנם לא מעט יצרני אודיו איכותי שרוכבים על העובדה הזאת ומשקיעים לא פחות ואף יותר במראה חיצוני מאשר בטכנולוגיה. כשמדובר למשל במגברים ורמקולים, הם מייצרים גודל, משקל ועיצוב שאינו תמיד הכרחי. רמקול הוא הרכיב עם האימפקט החזותי ביותר ובתחום הזה תוכלו למצוא דוגמאות רבות לעיצובים שאינם מעידים על איכות שמע. במילים אחרות, מלכודות דבש. ישנן יצרניות רמקולים היי אנד שמרניות שבונות רמקולים בעיצוב סולידי עם איכות צלילית נפלאה (לדוגמה חברת קודוס האנגלית). דוגמה אחרת היא חברת ההגברה הגרמנית הותיקה סימפוניק ליין. העיצוב הויזואלי השמרני לא השתנה מזה עשרות שנים אבל איכות הבנייה והשמע יוצאים מן הכלל. בקיצור, כאשר אתם מאזינים למערכת סטריאו, הקשיבו עם האוזניים, לא עם העיניים.
תקציב
סביר שהתקציב הכולל שהגדרתם לעצמכם ישתנה תוך כדי התהליך של בדיקה והאזנה. זה טבעי בהחלט וזה קורה כמעט לכל צרכן. אחרי הדגמה אחת או שתיים אתם אמורים להבין מה הכסף שלכם יכול לקנות.
כאשר מדברים על תקציב להקמת מערכת שמע נהוג לדבר גם על חלקות תקציב - כמה להקדיש לכל רכיב ורכיב במערכת. זו נקודה חשובה מאוד שכן בנושא הזה יש חוסר הבנה לא קטן. רבים סבורים שהרמקול הוא הרכיב החשוב ביותר. הוא זה שמפיק את הצליל והוא הדומיננטי ביותר מבחינת נראות. הרמקול הוא אמנם קצה המערכת, המתווך המיידי לאוזן המאזין, אבל הוא לכשעצמו לא יהיה מסוגל לייצר שמע איכותי אם הוא לא ניזון בעצמו מרכיבים איכותיים. כעקרון, איכות המערכת היא נגזרת של איכות מקור השמע, כלומר נגן הדיסקים, הפטיפון או הסטרימר. מסיבה פשוטה זו יש להקדיש חלק לא מבוטל מהתקציב למקור, בודאי לא החלק הקטן ביותר.
כל מה שנשאר לעשות זה לקבוע הדגמה, ללא כל התחייבות. חוויה מוזיקלית מובטחת.
|
