פטיפון איכותי

הנדסה, הנדסה, הנדסה

התקליטים חזרו ובגדול. באנגליה היקף מכירות התקליטים כבר עולה על מכירות הדיסקים וזה הכיוון גם בארה״ב. גם אצלנו בארץ התופעה רחבת היקף. צעירים מגלים את אוספי התקליטים של הוריהם. אחרים רוכשים תקליטים חדשים ופטיפונים. מדובר בטרנד שנותן קונטרה לעולם המנוכר של המוסיקה הדיגיטלית. משהו לגעת בו. הפטיפון חזר בקטן וגם בגדול. כלומר, ניתן למצוא בשוק פטיפונים זולים באלף ש״ח וגם כאלה בעשרות ומאות אלפי ש״ח. היקרים מיועדים לאודיופילים או סתם חובבי מוסיקה שהפרוטה מצויה בכיסם ומוכנים להשקיע. האם קהל הצרכנים הזה יודע להבחין בין פטיפון סתמי לפטיפון משובח? לצערי, שוק ההי אנד מלא ביצרנים שמנצלים את הטרנד ומציעים פטיפנים יקרים ורבי רושם שפשוט אינם שווים את הכסף. ידוע שקהל רחב קונה עם העיניים והכלל הזה תקף שבעתיים בתחום האנלוג. עיצוב, חומרים מנצנצים, פלטות שמנות ומצופות ניקל שאפשר להתגלח עליהן… כל אלה מצליחים במכוון להטריף קהל גדול שרוכש בכסף רב מבלי להבין על מה ולמה.
    פטיפון איננו פסל. עיצוב זה דבר חשוב למכשיר יקר שעומד בסלון או בחדר מוסיקה מושקע אבל משני לעומת הדבר העיקרי - ביצועים (או יחס עלות-תועלת). כדי לתכנן ולייצר פטיפון איכותי צריך ידע מעמיק בהנדסה וזו צריכה להוביל את היצרן בשלב הפיתוח. לא שיקולי עיצוב ונראות. יצרני פטיפון מעטים מציעים הנדסה גבוהה באמת לצד עיצוב. פטיפון איכותי (עם התקליטים הנכונים) צריך לספק חווייה מוסיקלית אותנטית ומרגשת שעומדת גם בהשוואה למקור דיגיטלי משובח. זו משימה לא פשוטה שכן הנגנים הדיגיטלים הטובים של היום עולים בגדול על אלה של לפני עשור שנים ויותר.

להלן תנאים בסיסיים לפטיפון איכותי והעמדה נכונה.

העמדה נכונה

עוד לפני שמגיעים לפטיפון יש להכין משטח יציב ומפולס. יש לכך משמעות גדולה לתוצאה הסופית מאחר והפטיפון הוא יצור רגיש לאיזון ולזעזועים. ללא בידוד ושיכוך טובים נקבל צליל לא נקי. ככל שמשקל הפטיפון נמוך יותר כך עולה רגישותו לזעזועים ונחיצותו של שיכוך טוב עולה. מכאן משתמע שככל שהפטיפון זול יותר כך נדרש שיכוך יקר יותר כדי לקבל איכות שמע טובה. זו כמובן בעיה או עקב אכילס של התחום. לפיכך לא ניתן לצפות מפטיפון זול של כמה אלפי שקלים בודדים לעקוף מקור דיגילי טוב. לשם כך נחוצה השקעה גדולה. מה שכן אפשר לקבל זה ״צליל חם ומוסיקלי״ אולם המאפיין הזה זה לא ממש קשור להי אנד. נא לא להתבלבל.

זרוע פטיפון

הרכיב החשוב ביותר בפטיפון הוא הזרוע. בתחום ההי אנד הזרוע לרב באה בנפרד מהפטיפון ומתומחרת בנפרד. תפקיד הזרוע הוא לאפשר פעולה אופטימלית של הראש. זרוע אידיאלית צריכה להחזיק את הראש על גבי משטח התקליט באופן בו הוא לא יושפע כלל מהזרוע. במילים אחרות, הזרוע צריכה להעלים את עצמה מבחינה מיכנית. כל אפקט מיכני של הזרוע על הראש ישבש את פעולתו וכך גם את הצליל. דמיינו לכם ראש צף על התקליט ללא זרוע כלל - זו הזרוע האידיאלית. כדי לתכנן ולייצר זרוע איכותית צריך ידע טכני ומיומנות בניה ברמה גבוהה מאוד ולכן גם המחירים בהתאם. אם נתייחס למונחים ספציפיים אזי מדובר על יכולת עקיבה (tracking), כוונון מדויק של זויות ( VTA, azimuth), ניטרול החלקה הצידה (anti skating) ועוד. אלה מונחים מוכרים למי שסובב תקליט אחד או שניים בחייו.
כלל אצבע: לא להציב את הפטיפון על מדף עץ דק, ארונית על גלגלים וכ׳.

שימוש בקוורצים

QR-8 של אקוסטיק ריבייב הן דיסקיות קטנטנות עשויות קוורץ הסופגות רזוננסים בתדרים גבוהים ומשפרות מאוד את פעולת הזרוע. ניתן להדביקן באיזור הציר ובאיזור השלה (מעל הראש). מובטח שידרוג של ממש.

זרוע פיבוט או זרוע ליניארית

המצב האידיאלי עבור הראש בעת קריאת התקליט הוא זוית ישרה וקבועה לכל אורך הקריאה, מראשית התקליט ועד סופו. זה כמובן אינו מתאפשר עם זרוע פיבוט (ציר) שכן זו מאפשרת זוית ישרה בנקודה מסוימת אחת בלבד. בכל שאר הנקודות הזוית משתנה והסטייה גדלה ככל שמתרחקים לכיוון קצוות התקליט. כדי לפצות על הסטייה בזוית מאריכים את הזרוע ככל האפשר. זה כמובן מקטין את הטעות. כדי להמנע מטעות כלל צריך זרוע שנעה כולה יחד עם הראש לכל אורך התקליט וכך שומרת על זוית ישרה. זרוע כזאת קיימת בשוק שנים רבות והיא נקראת זרוע ליניארית. המימוש של זרוע כזאת אינו פשוט כלל ועיקר מאחר וסוג עקיבה כזה מביא לבעיות הנדסיות קשות בתכנון ובמימוש (למשל חיכוך במנגנון התנועה). הזרוע הלינארית הטובה ביותר בשוק היא ה airline של Kuzma. זרוע זו צפה על אוויר כדי להמנע כלל מחיכוך. זו זרוע מתוחכמת ויקרה מאוד אבל התוצאה שמתקבלת ממש מושלמת. למי שלא מעוניין להסתבך עם קומפרסור אוויר קוזמה מציע גם זרועות פיבוט ברמה גבוהה ביותר - Safir 9 ו 4Point העושות שימוש במנגנון מקורי של 4 ארבע נקודות מגע בין גוף הזרוע והציר. זוית קריאה נכונה מאפשרת לראש קריאה נכונה של המידע המוטבע בחריץ התקליט. טעות בזוית תגרום לעיוות במידע.
כלל אצבע: עדיף זרוע משובחת וראש טוב מאשר זרוע בינונית וראש משובח.
זרוע משובחת תוציא את המיטב מכל ראש.

מהירות סיבוב נכונה ויציבה

כדי להשיג פיץ׳ (גובה צליל) מדויק מהירות הסיבוב צריכה להיות גם מדויקת גם יציבה. מהירות לא נכונה תוצאתה זיוף בצליל (אוי כמה שזה מרגיז…) ומהירות לא יציבה גורמת לזיוף משתנה (עוד יותר מרגיז). שני האלמנטים האלה קריטיים. פטיפון משובח חייב להציג ביצועים מעולים בתחום הזה. זיוף וחוסר יציבות גם אפילו זעירים, כאלה שאתם אינם חשים בהם במודע, מקלקלים את התוצאה מכל בחינה - טונליות, ריתמוס, דינמיקה ועוד. איכות הסיבוב נקבעת לפי שלשה גורמים:
1. איכות ציר הפטיפון
2. איכות המנוע
3. איכות החשמל (מתח ישר או חילופין)
המנוע תפקידו לשמור על סיבוב יציב. בהינתן ציר איכותי לא דרוש לנו מנוע חזק אלא מנוע מדויק, כזה שמסוגל לשמור על סיבוב יציב לאורך זמן. כדי למנוע מרוזננסים של המנוע להגיע לפלטה מקובל להשתמש בהנעת רצועה (belt drive). החומר האילסטי של הרצועה עושה את תפקידו העיקרי - סיבוב הפלטה, והמשני - אי העברת רזוננסים, בצורה טובה מאוד. הנעה ישירה (direct drive) נדירה בשימוש בפטיפונים הי אנד משיקולים אלה ואחרים.

גוף הפטיפון

פטיפון איכותי יהיה לרב כבד משקל - עשרות ק״ג ואף יותר. לחומר יש משמעות גדולה ולמבנה משמעות גדולה עוד יותר. גוף הפטיפון צריך לאפשר את דיוק ומהירות הסיבוב ולא לאפשר רזוננסים. מסה גדולה בולעת היטב רזוננסים. הדרך השניה היא שיכוך. ניתן כמובן לשלב את שניהם, מסה גדולה ושיכוך גם יחד כדי להגיע לביצועים אולטימטיביים. דרך נוספת וממזרית היא גוף בעל נפח מינימלי אך כבד משקל ככל האפשר (ראה Kuzma Stabi S). גוף קטן, כבד ומהונדס נכון מצמצם רזוננסים מצוין ובעלות נמוכה יחסית לגופים עתירי משקל. שילוב של גוף כזה עם שיכוך חכם כמו SRA מביא לתוצאות מצוינות.

פלטה

פלטה טובה היא פלטה כבדת משקל. ככל שמסת גוף סב על צירו גדולה יתר כך הסיבוב יהיה יציב יותר וקשה יהיה להפריע לו בתנועתו (חישבו על כדור הארץ הסב על צירו). בנוסף, פלטה טובה אמורה לספוג את הרזוננסים שנוצרים על התקליט. לצורך כך משתמשים היצרנים בשילובי חומרים שונים ומשונים ובשיטות שונות של הצמדת תקליט לפלטה. השיטה הנפוצה ביותר היא משקולת המונחת על מרכז התקליט (clamp). גם כאן יש משמעות לחומר ולהנדסה. שיטה טובה יותר היא טבעת חיצונית המונחת על שפת התקליט. זו לרב מייתרת את השימוש במשקולת.

האם ורעשים אחרים

תופעה מטרידה שאינה קשורה לאיכות הפטיפון אבל בהחלט מפריעה למצות את יכולותיו. מאחר ומדובר בהגברה של אות חשמלי חלש מאוד (אלפיות וולט) יש לרכיב הפוניסטייג׳ (קדם המגבר של הפטיפון) רגישות גבוהה מאוד לרעש מהאדמה (ground) וממכשירים שכנים (כמו שנאים קטנים) שמייצרים שדה חשמלי. כל השראות קטנה מפריעה מאחר ופקטור ההגברה נמדד באלפים (אות מנגן דיסקים לדוגמה נמדד בוולטים שלמים, כלומר פי 1000 יותר). כדי להמנע מהפרעות כאלה יש להרחיק את כבלי הפטיפון והפונוסטייג׳ מכל גורם חשמלי מפריע (בעיקר ספקי כוח ושנאים). האם שמגיע מהאדמה זה בעיה קשה יותר לפתרון מאחר ואסור לנתק את חיבור ההארקה מטעמי בטיחות. לרב לא שומעים את הרעשים הללו עם המוסיקה בעוצמת האזנה סבירה אבל בהחלט כדאי להיפטר מהם, בעיקר אם עוצמתם עולה כשמעלים ווליום. הם שם והם למעשה ריצפת רעש שמכסה את הפרטים הקטנים של המוסיקה. במקרה הצורך כדאי להיעזר במומחה.