רמקול אומני  - German Physiks HRS-130

אלה מכם שמכירים את הסקירה שלי על רמקולים German Physiks Unlimited II, אחיו הקטנים של דגם HRS-130, אולי יזכרו בהערכתי לטרנדיוסר מעקם הגל המהפכני של לינקולן וולש (Walsh) שפותח בתחילת שנות השישים ומאוחר יותר אומץ על ידי ג׳רמן פיזיקס. מזכיר מעט גביע גלידה הפוך, הרמקול נקי הצליל של וולש היה נסיון רציני לחקות שדה צליל על ידי גליל הפולט גלי קול לסביבתו כאשר כל שיטחו נע פנימה והחוצה בו זמנית, תמיד בפאזה אחת עם אות הכניסה. זהו, לפי וולש, צליל עקבי. צריך להיות ברור אינטואיטיבית שמודל כזה יכול לפעול בטווח תדרים רחב ולייצר מעצם טבעו הקרנת צליל בתבנית אומני-כיוונית במישור האופקי. יש בשוק הרבה דרייברים דו-קוניים עם טווח רחב אבל אף לא אחד מהם מתקרב לאיכות הפאזה של הטרנדיוסר של וולש בגלל השבירות בתחום המיד הגבוה של הדרייברים הרגילים. בניגוד לאלה, טרנדיוסר מעקם גל מנצל את חוסר הנוקשות של חומר הדיאפרגמה וזורם איתה במקום להאבק בה.

בשלהי שנות השבעים פטר דיקס נטל את הגלימה של וולש במטרה יומרנית לשפר את המודל המקורי המבוסס על יריעת אלומיניום. אב הטיפוס המבוסס על טיטניום לכד את תשומת ליבו של הולגר מולר מ German Physiks שהחליט להביא את הדרייבר של וולש לשוק המסחרי; DDD = Dick Dipole Driver. ג׳רמן פיזיקס מייצרת דגמים מבוססי DDD מאז 1993 והמשיכה לפתח טכנולוגיה בתנופה חריגה, טיפול בחשמל ורוחב פס מורחב מעל 24kHz. דרייבר DDD סיבי פחם נעשה זמין ב 2006 לצד הטיטניום הקלסי אך השביר. דרייבר DDD הרבה יותר קשיח פיסית ועמיד יותר לתנועה חזקה, ומציג פתרון הנדסי יותר מעשי. מאחר ומידות ה DDD ופרופיל החרוט אופטימליים אין צורך במידות חריגות כדי להגדיל את יעילותו. מכאן שאותו דרייבר מותקן בכל המודלים של היצרן בלי קשר למחיר, בעוד כמה דרייברים מותקנים במקביל בכמה מהמודלים הגבוהים ביותר כדי להגדיל את הרגישות הכללית. ב HRS-130 מותקן DDD סיבי פחם יחיד ווופר 10 אינץ׳ מכוון לריצפה (לא כמו 8 אינץ׳ ב Unlimited Mk II). המעטפת גם היא גדולה יותר מזו של ה Unlimited; תיבה בצורת מתומן כדי להפחית קולורציה ולשטח יפה את תפוקת הבס. מעטפת בס קטנה יותר יושבת מעל המעטפת הראשית של הוופר ופתח קטן מקשר ביניהן. המבנה הזה יוצר מהוד הלמהולץ (Helmholtz resonator). מעטפת המשנה ומידות הפתח מחושבים כדי לאפשר לאנרגיה של הוופר המהדהד לעבור למעטפת המשנה שם היא מטופלת על יד חומרי שיכוך, וכך מחליקים את תגובת הבס. הוופר נחתך ב 220Hz; מעל זה הכל בידי ה DDD. זה אומר שלא רק מנעד הכח של תזמורת, גם המנעד כולו של הקול האנושי מופק על ידי ה DDD לבדו מבלי להזדקק לקרוס או לטוויטר.

רמקולים אומני-כיווניים ידועים ביכלתם להרחיב את נקודת ההאזנה (sweet spot) ומאפשרים למאזינים להימלט מהמגבלות המרחביות שכופים רמקולים כיווניים. היה זמן בשנות השבעים שתגובה קטבית מאוד כיוונית היתה מאוד נחשקת כדי לצמצם את החזרי החדר. זה עובד טוב עבור מוניטורים בהם משתמשים לעבודה מקרוב (near field) אבל זה לא בהכרח הפתרון הנכון להאזנה ביתית של שדה צליל רחוק (far field) שם לפחות חצי מהאנרגיה האקוסטית קיימת הודות להחזרי החדר. בשדה צליל רחוק תגובה אחידה לכח עוזרת לצמצם את הקולורציה של החדר ולהרחיב את האשלייה המרחבית גם יחד. מה שעושה לי את זה זו האשלייה של להיות שם, לשקוע כמה שרק אפשר בשדה צליל תלת מימדי אמין. זו משימה קשה עבור מערכת סטריאו דו ערוצית אבל רמקול אומני-כיווני מביא אותי לשם קרוב יותר מאשר רמקול קופסתי רגיל. HRS-130 הצליח לייצר בימת צליל כה מוחשית עד שלפעמים חשתי שאני יכול ממש לצעוד אליה פנימה. למעשה עשיתי זאת כמה פעמים - קמתי מהכסא ופסעתי אל תוך בימת הצליל. זה היה מבהיל לעמוד מאחורי אחד הרמקולים מבלי לאבד את החווייה של תצוגה ריאליסטית. (אל תנסו את זה עם רמקול קופסתי טיפוסי).

אז מדוע, אולי תתהה, רמקולים אומני-כיווניים אינם יותר אהודים? הדעה הכללית היא שרמקולים כאלה חסרים דיוק בדימות (imaging). להבהיר, דימות מדויק-מקום (pinpoint) שנוצר מרמקולים קופסתיים כיווניים הפך להיות פרדיגמה (דוגמה) בפועל בחוגי ההיי אנד. האמת היא שאומני יכול לציור דימות ממש טובה, לא באנטומיה של פיקסלים זעירים על קנבס צלילי רחב אבל דוקא באופן יותר מציאותי והולוגרפי. אני לעומת זאת לא חוויתי דימות מדויק-מקום בהופעה חיה ובודאי לא באולם קונצרטים. זה לא אפקט שניתן להשיג בהקלטת אולפן רב ערוצית, במיוחד כאשר ערוצים פרטניים במיקס אינם ספוגים בהדהוד מלאכותי. יהיה זה אך הוגן לומר שציפיותיו והעדפותיו של אודיופיל בנוגע לדימות נופלות על רצף רחב למדי, אני לחלוטין מבין זאת, אבל אני מעדיף קנה מידה ומוחשות של דימות, תכונות שרק רמקול אומני מסוגל לספק.

המפתח לכל רמקול אומני הוא להימנע מהחזרים בחלון זמן של 5 עד 10 אלפיות שניה מהצליל המקורי. הדבר הגרוע ביותר שתוכל לעשות, שקול לרשלנות צלילית פושעת, יהיה למקם רמקול אומני צמוד לקיר. התוצאה תהיה זהה לרמקולים Bose 901 בעלי החזר ישיר. הניעה (מוטיבציה) של ה 901 היתה להשיג קירוב משוער של יחס צליל ישיר-למוחזר הנמדד באולם קונצרטים. זה נעשה על ידי שימוש במערך דרייברים, רובם מכוונים לקיר האחורי כדי להתיז החזרי צליל אל רחבי חלל ההאזנה ולהשיג בימת צליל מרווחת אך יחד עם זאת מעורפלת בבירור. חוברת המדריך למשתמש של ה HRS-130 מציעה הדרכה בסטאפ. העצה הבסיסית היא לאפשר מרחק נושם של לפחות מטר אחד מהקיר האחורי והצידי. קשה להשיג זאת בחדר קטן וכאן נדרש טיפול אקוסטי כדי לשלוט בהחזרים מוקדמים. אם אתה לא בעד אקוסטיקה קיצונית של מגרש סקווש, כנראה שדאגת לטפל בחלל ההאזנה שלך עם פריטים סופגים כמו שטיחים, וילונות, תמונות או ספה. ספציפית, מה שעבד בשבילי היה יצירה של סביבה חיה-מתה (LEDE) על ידי הוספת זוג מלכודות בס מאחורי מקום הישיבה, פנלים אקוסטיים של GIK (2′ x 5′) בצדדים ויריעות סופגות של Audimute מאחורי הרמקולים. השפעת הטיפול האקוסטי של לפני-ואחרי היתה די דרמטית. בסטאפ LEDE ניתן היה למקם את קוי המתאר של הדימות בגבולות בימת הצליל בדיוק של קרן לייזר ועדיין בקנה מידה מרחבי ריאליסטי. לדוגמה, בס עומד ניצב אמור לתפוס נפח נכבד של בימת צליל וכך בדיוק קרה, גוש רחב של גוף מוחשי.

תועלת מבורכת של טיפול אקוסטי LEDE היתה משקל טונלי בשרני דרך תחום המיד הנמוך והבס הגבוה. זו רצועת התדר בה היעילות של חומר ספיגה טיפוסי נופלת. מלבד סטיות בלתי נמנעות של תגובת החדר מתחת ל 300Hz, תגובת התדר היתה די אחידה עד 20kHz, עם מתיחת תדר בס בחדר עד כמעט 30Hz. אם הסתגלת לבס אנמי של רמקול מדפי קטן, נכונה לך הפתעה גדולה עם ה HRS-130 - ברוך הבא לעולם של הגדולים! הטרבל הנמוך ניתן לכיוונון בצעדים של 2dB (–2dB, flat, +2dB, +4dB) על ידי הזזת מגשרים על הלוח האחורי של הרמקול. כיוונון הטרבל פועל על האוקטבה בין 6 ל 12kHz כאשר עיקר ההשפעה על איזור האמצע 8kHz. עשיתי ניסויים עם הגדרת 2dB לכאן ולכאן אך תמיד חזרתי למצב השטוח שנתן את התוצאה הטבעית ביותר בחדר ההאזנה שלי.

לקחתי את הזמן לבחון מבחר של מגברים, מגברי מנורות ומגברים טרנזיסטוריים. לא לקח לי זמן רב להבין שכדי לקבל שליטת בס ורזולוציה מיטבית יש להשתמש בהגברה טרנזיסטורית. שני המגברים שלי, Pass Labs Aleph 30 ו First Watt F7, נשמעו יפה, אבל הרגשתי שצריך לפחות 100 וואט כדי לפגוש את דרישות הכח של הרמקול. לארי בורדן, המפיץ של GP בארה״ב הציע מונובלוקים Merrill Audio Veritas כשידוך טוב. Merrill Audio היו אדיבים להשאיל לי זוג מגברים מדגם Veritas - מודל fully balanced עם מודלים קלאס D של Hypex (Ncore NC1200). הספק של 700 וואט לעומס של 4 אוהם ופקטור שיכוך (damping factor) 2000. בהיותי איש מנורות, הייתי בהתחלה מעט סקפטי. אבל אני חייב להודות שמצאתי את ה Veritas מגבר מוזיקלי להפליא. טוהר ההרמוניות שלו לא פחות ממדהים. בקונצרט עם תצוגה טבעית אך מפורטת הוא כבש אותי לגמרי. באמת, זה אחד המגברים המרשימים ביותר ששמעתי אי פעם.

ה Veritas העלו את ביצועי ה HRS-130 לרמה שהדביקה אותי למושב למשך שעות, עד כלות. קודם כל ובגדול, צליל עקבי שאיפשר למערכת שלי הזדמנות להירגע, כאילו כלל לא טורחת להניע ולשלב יחדיו דרייברים שונים. חיתוך וחלוקה של המוזיקה בין כמה דרייברים גובים מחיר לא מבוטל, בעיקר אבדן העקביות, מאחר ושיחזור הצליל של רב כלי הנגינה דורש מיזוג מסובך של מקורות צליל שונים. והנה כאן ה DDD שר בקול אחד - ממש כמו הדבר האמיתי. הדרייבר ממוקם ממש מחוץ לקופסה, דבר המאפשר לתבנית הקרנת הצליל של 360 מעלות לאפשר בתורה את התצוגה החוץ קופסתית המרווחת.

ה HRS-130 טומנים בחובם הרבה יותר ממיומנות בדימות. אלה לא רמקולים עם דינמיקה מנומסת. מיקרו דינמיקה התפוצצה ישר דרך מארג המוזיקה, מתחברת בקלילות לרגש ולדרמה של המוזיקה. שימו לב שיש גבול לטווח המקרו דינמי של ה DDD כאשר הוא נדחף מעוצמה חזקה לחזקה מאוד, אבל לא דבר ממש משמעותי בחדר בגודל ממוצע. טרנזיינטים הפיקו תועלת מהעקביות והפאזה הנכונה של ה DDD, אטאק (attack) ודעיכת צליל (decay) בשליטה יוצרת דופן. תחום המיד הנמוך והבס הגבוה השתלבו יפה, במובן זה שיפור על פני ביצועי דגם Unlimited II. הגברה בעלת אופי טבעי מביאה את הרמקולים לתצוגה נאמנה לחומר המוזיקלי. לפרוטוקול, לא היו כל מוקשים בהענות לתדר: לא איזורים מודגשים ולא חריפות להתלונן עליהם. ״חטאים״ מסוג זה אטרקטיביים אולי לטווח הקצר אבל מהר מאוד יביאו את הקונה להתחרט. עם ה HRS-130 אפשר לרוץ למרחקים ארוכים.

אנו מקבלים כאן דרייבר רחב טווח בליגת על, מהונדס למופת ומשתלב נפלא ברמקול כמעט מושלם לחדרים קטנים עד בינוניים. להערכתי, DDD סיבי פחם הוא אחד מחמשת החידושים החשובים ביותר של 40 השנים האחרונות, מספק פאזה עקבית ותגובה אחידה לכח, התגשמות חזונו של לינקולן וולש. בהינתן הגברה הולמת ומיקום נכון בחדר, ה HRS-130 מתעלים על כל רמקול קופסתי נחשב ככל שמדובר בדימות מוחשי. לא פלא ש German Physiks HRS-130 הם כעת הרמקולים המועדפים שלי תחת $25k.