רמקולים איכותיים

WOW! רמקול המוציא מכם קריאת וואו אינו בהכרח רמקול איכותי. במקרים רבים אפילו להיפך. לפעמים זה סימן שמשהו מוגזם. לרב תדרים גבוהים מנצנצים, מדי, ולאורך זמן גורמים לעייפות שמיעה. רמקולים כאלה עושים רושם נהדר בהדגמה קצרה עם מוזיקה נבחרת אבל בבית, עם המוזיקה שלכם ובתנאי ההאזנה שלכם תקבלו חווייה שונה לגמרי. הסיכון מרמקול וואו שכזה הוא מפח נפש. אז איך בכל זאת נזהה רמקול איכותי ונבחר נכון?

מהם רמקולים איכותיים?
תשובה במשפט אחד: רמקולים המייצרים חווייה אותנטית של מוזיקה חיה; אשלייה שאנו נמצאים בהופעה חיה או לחילופין הנגנים יושבים ומנגנים אצלנו בחדר; אשלייה של רק מוזיקה, אין מערכת. נתרכז בשלשת המאפיינים החשובים ביותר המאפשרים לזה להתקיים.

1. טונליות

רמקול איכותי מייצר טונליות נכונה; או מרקם טונלי עשיר. השאיפה היא שכל כלי נגינה ישמע דומה ככל האפשר לכלי האמיתי במציאות, תוך שאנו מנטרלים את חלל השמיעה ומתרכזים בכלי עצמו. כמו כן עלינו להבדיל בקלות בין כלי מיתר חופפים במנעד כגון ויולה וכינור, צ׳לו וויולה וכנ״ל בין כלי נשיפה ופריטה שונים. ישנם כמה כלים קשים במיוחד לשחזור. הראשון בהם הוא הפסנתר. כלי זה מייצר הרבה הרמוניות (מכפלות תדרים מעל לתדר הבסיס). הוא בעל תיבה גדולה עשויה עץ הכוללת רזונטור מעץ מסוג ספרוס המונח מתחת למיתרי הפסנתר כדי ליצור רטט המוסיף צבע לצליל. את כל אלה צריך הרמקול לשחזר נכונה. כינור עלול להשמע חריף דרך רמקול לא איכותי. חצוצרה גם היא עלולה להעיק באוזן כאשר משך הצליל ארוך. במציאות כינור משובח מפיק צליל עשיר ורוטט וחצוצרה יודעת להוציא מרקם קטיפתי בידי נגן טוב. את כל אלה צריך להפיק גם הרמקול.
    טונליות היא מעבר לפרטים. כלומר, רמקול מאוד נקי ומפורט לא מבטיח טונליות ברמה גבוהה. לפעמים אפילו להיפך. אם הרמקול אינו יותר ממכונת צלילים משוכללת הוא מעיק עם הזמן. רמקול איכותי משלב טונליות טובה עם נקיון ופירוט. טונליות ברמה גבוהה משיגים בראש ובראשונה בעזרת תיבת הרמקול. החומר ממנו עשויה תיבת הרמקול הוא קריטי לצליל שכן התיבה מגיבה לצליל ומייצרת רזוננס, ממש כמו כלי נגינה. לרב האוזן שלנו תעדיף רזוננס של עץ על רזוננס מתכת, גם כאשר מדובר בהפקת כלים עשויים מתכת (למשל brass - משפחת כלי נשיפה ממתכת). כעקרון, רזוננס של מתכת (או זכוכית) אינו נעים לאוזן בגלל האופן בו נוצרים התדרים הגבוהים. שני יצרנים המתמחים בבניית תיבות משובחות המייצרות טונליות מעולה ממש הם ברודמן האוסטרית ו קודוס האנגלית.

2. רמקולים מאוזנים

רמקול מאוזן זה רמקול שמייצר צליל זהה בעוצמתו בכל תחום התדרים, בחלל האזנה סביר. זה בתוך טווח התדרים המכסימלי שחלל ההאזנה מסוגל להכיל ללא עיוותים. מדידת אידיאלית מתבצעת בחדר מת אקוסטית או במקום פתוח בו אין החזרים כלל. אולם במציאות הביתית אין תנאים כאלה לכן נתייחס לחלל האזנה סביר. איזון הרמקול מתבטא במיטבו כאשר אנו לא מסוגלים להבחין בין הדרייברים השונים של הרמקול. הצליל שנוצר בחדר דומה שמגיע מדרייבר אחד ויחיד. אנו לא מבחינים בחיבור מלאכותי בין תחומי תדרים כמו גבוהים, מיד ובס. תוצאה כזאת מסייעת רבות ליצירת אשלייה של מוזיקה חיה.

3. רמקולים נעלמים

זו תכונה חשובה המשלימה רמקול מאוזן. רמקולים נעלמים הכוונה למצב בו אנו יושבים מול המערכת המנגנת ולא חשים את המיקום הפיזי של הרמקולים. מולנו ״קיר מנגן״ מבלי שנוכל להצביע על מיקום הרמקולים. רמקולים נעלמים זה תנאי בל יעבור לאשלייה של מוזיקה חיה. בלעדי זה אין אנו יכולים לשכוח שאנו יושבים מול מערכת סטריאו ושומעים דרך זוג רמקולים. ישנן כמה צורות רמקול המאפשרות לו להיעלם בחדר. הראשונה היא חזית צרה ככל האפשר. לדוגמה ברודמן. צורה אחרת ומעניינת במיוחד היא רמקול אומני - רמקול עם פיזור צליל ב 360 מעלות. לדוגמה דובל ו ג׳רמן פיזיקס.

על שלשת תכונות אלה נוסיף גם שקיפות או רמת פירוט גבוהה, צליל נקי או חסר עיוותים, בימת צליל רחבה ועמוקה, הפרדה ועוד. כל אלה תלויים כמובן גם באיכות המערכת המניעה את הרמקולים ובמיקום הרמקולים בחדר. בל נשכח שהרמקולים לבדם אינם עושים את העבודה.