מגבר כוח  - Gryphon Antileon Evo

מי יודע למה אנחנו מתלהבים מדברים חומריים מסוימים? מכונית מסוימת עשויה "לדבר" אלינו ברמה מסוימת עוד לפני שאנו נוהגים בה. אנחנו יודעים שזה רכב השטח המתאים לנו, כי באופן מסתורי הוא מתיישב עם השקפותינו על, ובכן, רכבי שטח. ולעתים קרובות, כשסוף סוף מתיישבים לפני ההגה, הפעולה של נהיגה ראשונה הופכת לנבואה המגשימה את עצמה. ואתה קונה את זה.

מי שמשווק מוצרים יודע זאת היטב, ותפקידם ליצור את החיבור הזה בין המוצר לקונה כך שהאחרון יחפש במרץ את הראשון. באיזו תדירות, בהיי אנד אודיו, אנו רואים חברה מצליחה טווה סיפור סביב פיתוח מוצר ששואב אותנו פנימה, עוד לפני שהיחידה הראשונה מתגלגלת מפס הייצור?

בעוד עשרים שנותיי כמבקר אודיו, במידה מסוימת, חיסנו אותי נגד דברים כאלה, לא תמיד הייתי כל כך חסין. אני זוכר איפה התחילה ההתאהבות שלי ב-Gryphon Audio Designs: עם מגבר הסטריאו DM100. אף פעם לא היה לי אחד כזה. אה, ניסיתי לשים את ידי על אחד, ובסוף שנות ה-90 אפילו סגרתי עיסקה לרכישת יחידה משומשת. (אז לא היה לי מספיק כסף אפילו לחשוב על מגבר חדש). החנות שמכרה אותו - באורגון, אני חושב - בדקה את המגבר לפני שארזה אותו למשלוח ומצאה בעיה. אני לא זוכר בדיוק מה הייתה הבעיה, אבל אני זוכר שהיה צריך לשלוח את המגבר לתיקון לדנמרק. העסקה נפלה, ומעולם לא יצא לי לשמוע DM100.

אבל ה-DM100 המשיך לרדוף אותי: 100 וואט לערוץ של הספק טהור ב-Class A עם bias ניתנת לתכנות, זוג שנאים של 1200 וואט בדואל מונו מסיבי, ומארז אלומיניום שהבליט את האופי הכהה והבוהק של השם גריפון. זה היה צריך להישמע טוב. ה-DM100, שהושק ב-1991 היה מגבר הסטריאו הראשון של גריפון, וקדם ישירות את Antileon המקורי, שהופיע לראשונה בשנת 1995. גרסה זו של מגבר הסטריאו של Gryphon תהיה בייצור במשך כעשור לפני שתוחלף ב-Antileon Signature.

זה היה כאשר סוף סוף השגתי גריפון למערכת שלי. כשסקרתי את Antileon Signature ($24,000 USD) ביוני 2004, הוא עמד בציפיות הגבוהות שהצבתי למגבר Gryphon. בסקירה ההיא אמרתי, על הקדם מגבר Antileon Signature ו-Sonata Allegro של גריפון (12,500$), "הם הזוגיות המדברית והאי המדברית שהכי הייתי רוצה להיתקע איתו. ואם זה יקרה, אל תבוא למצוא אותי בקרוב." מאז התברכתי ביכולת להאזין למגברים אחרים של גריפון. הקולוסיאום (43,500 דולר) היה הבא, במרץ 2011, ואחריו בספטמבר 2013 מגבר הסטריאו הגדול והיקר ביותר של גריפון אי פעם, המפיסטו (57,000 דולר). אז איזו דרך טובה יותר להתחיל את 2017 מאשר לכתוב על מגבר הסטריאו החדש של גריפון, Antileon Evo (29,000 יורו) - צאצא של ה-DM100 שכל כך התלהבתי ממנו לפני שני עשורים?

Antileon Evo

ישנם מספר תחומים בהם גריפון לא מתפשר. ראשית, מגברי ההספק שלהם תמיד גדולים -- ה-Antileon Evo מימדיו 57 על 26 על 60 ס״מ ומשקלו 84 ק״ג. שנית, ה-Antileon Evo מכוונן ל-Class A - כמו מגברי הפרימיום של גריפון שלישית, התפוקה של 150 וואט לערוץ נתמכת על ידי אוסף רכיבים ומפרטים מרשים עד כדי גיחוך: שני שנאים טורואידים של 1500 וואט, עשרים התקני פלט דו-קוטביים לערוץ וקיבוליות של 670,000µF לספק הכוח.

זה הופך את Antileon Evo לבעל יכולת הספק יוצאת דופן: 1200 וואט של הספק רציף לעומס של 1 אוהם, ושיא מדהים של 5000 וואט לחצי אוהם. מתי בפעם האחרונה ראיתם מגבר שצוין ליציאה לחצי אוהם? באמצעות לחצנים בפאנל הקדמי, המשתמש יכול לבחור בין שלוש הגדרות bias:
Bias L עבור 25 וואט לערוץ ב Class A
Bias M עבור 50 וואט לערוץ ב Class A
Bias H עבור 150 וואט לערוץ ב Class A
לחלופין, אם Antileon Evo משמש עם אחד מדגמי הקדם-מגבר הנוכחיים של Gryphon, ההגדרה Green Bias שלו מאפשרת לקדם-מגבר לשלוט בכמות ההספק מסוג A. זו אינה סכמת bias של חישת אותות - ההגדרה Green Bias מבוססת אך ורק על הגדרת עוצמת הקול של הקדם-מגבר. בין אם קיים אות ובין אם לא, זה מאפשר למגבר לפעול בצורה יעילה יותר כאשר יש צורך בפחות כוח מסוג A. אף על פי כן, ה-Antileon Evo צורך הרבה מיץ -- הוא תמיד מתחמם. זה לא Class A/B וזה בערך הכי רחוק שאתה יכול להגיע עם Class D. הקשבתי בעיקר ב-Bias M, שנראה שהתאים בצורה הטובה ביותר לרגישות של 94dB של הרמקולים Magico Q7 Mk.II שלי.

הרכיבים הפנימיים של Antileon Evo מחוברים לחיווט Guideline Reference של Gryphon, בעל מוליכים מכסף מצופה זהב - למעט שלב הפלט, שקשור למחברים עם מוליכי סרט מסיביים של נחושת מצופה זהב. השנאים של ספק הכוח מוטבעים בדבק אפקוסי ומשוככים כדי למזער רעידות. צלעות הקירור מסיביות וחדות.

רוב הפאנל הקדמי עשוי אקריליק; שאר שלדת המגבר עשויה מאלומיניום. מידע רב מוצג על צג באותיות אדומות מאחורי פיסה של אקריליק שקוף. כנראה שלא תצטרכו לבדוק את שלב ה-AC, או שהטמפרטורה של המגבר נמצאת בפרמטרים בטוחים של הפעלה, אבל תשומת לב כזו לפרטים היא חלק מחוויית ה-Gryphon. בנוסף להטיה של הפאנל הקדמי ולחצני On/Standby יש לחצנים עבור Mute ו-Check, האחרון יודיע לכם שמחווני המגבר שלך פועלים כראוי. לא אתאר במלואו כל שפע העיצוב החיצוני - זה נראה בצילומים - אבל אומר שמבחינה אסתטית, האנטילאון איבו מדבר לי יותר מאשר שאר הדגמים הנוכחיים של Gryphon. הקולוסיאום אלגנטי יותר, המפיסטו ענק יותר - אבל המראה של האנטילאון איבו יוצר את האיזון המושלם בין גבריות ועידון.

הצליל

ברגע שהפעלתי את האנטילאון איבו, התרשמתי ביותר. היה זה שקט מכני -- כאילו כלום. רעשי תפעול תמיד הדליקו את עצבי. אני לא יכול לסבול את זה כשמגבר כוח - במקרה שלי, שלא כרגיל יקר מאוד - מזמזם ורוטט. למרבה המזל אני לא מסוגל לשמוע את הרעשים האלה ממקום ההאזנה שלי, וכמעט אף פעם לא כשמתנגנת מוזיקה. אבל עם כל השונות באספקת המתח שכל רכיב שמע עשוי לחוות בשטח, אני מוצא את זה מנחם כאשר יצרן טרח להתמודד עם זמזום שנאים פוטנציאלי בתוך העיצוב עצמו. האם אתה יכול לדמיין שאומרים לך שהמגבר החדש של 30 אלף שרכשת יחייב אותך לנסות מזגני חשמל שונים אחר והשנאים שלו "רגישים" לאספקת החשמל? מארזי השנאים המשוככים ודמויי האפוקסי של Gryphon פועלים כפי שנטען. האזנה עם אוזן צמודה לטוויטרים של ה-Magicos שלי חשפה שריקה קלה שהייתה בצד השקט יותר של הממוצע עבור מגבר כוח טרנזיסטורי יקר: לא ממש שקט כמו ה-Solution 711, אבל לא הרחק מאחור.

פתחתי את ההאזנה שלי עם גירסת כיסוי לקלאסיקה של נירוונה In Bloom -- Sturgil Simpson's, מאלבומם משנת 2016, A Sailor's Guide to Earth (16-bit/44.1kHz FLAC, Atlantic/Tidal). התיבות הפותחות יצרו צליל אטמוספרי שאפף את חדר ההאזנה שלי, אותו אני מכנה-Music Vault. הצליל היה סוחף ושלם, עם בימת צליל עמוקה מאוד ורוחב עוטף שיחד הקיפו למעשה את עמדת ההאזנה שלי. בימת הצליל חזרה למה שאני זוכר מהחתימה של אנטילאון: ענקית וגדולה יותר מה-Music Vault עצמו. הוקסמתי מגודל הצליל המרשים ששמעתי -- שונה מאוד ממה שאני חווה בדרך כלל.

ה-Magico Q7 Mk.II קל יותר להאזנה מגלגולו הראשון, והוא, בפער גדול, הרמקול המהיר והמדויק ביותר ששמעתי אי פעם. מגבר הסטריאו Soulution 711 מגדיל את המעלות הללו - בין שאר התכונות, המגבר השוויצרי מאופיין גם במהירות וברזולוציה. ה-Antileon Evo שיפר את המעלות של ה-Magico עם תחושת מוחשית של נינוחות ועוצמה חיננית, מה שאיפשר האזנה חסרת מאמץ למוזיקה ואיפשר לה לעטוף, תוך שמירה על רמת שקיפות שחשפה כל היבט בהקלטות האהובות עליי. זהו סוג איכות לא מעייפת של צליל שמובילה למרתון של האזנה. בדיכוטומיה לכאורה, מעולם לא חשתי שאני מחמיץ פרטים בקטעים השונים שניגנתי, למרות שהיה קל יותר לבלוע את כוליות הצליל מאשר במצב הרגיל. זה היה הטוב משני העולמות: מהירות, עדינות ופרטים, ועוצמה, חן וחוסר מאמץ.

הצליל של Antileon Evo התאפיין גם בבס עמוק ומלא. הקשבתי ל-Norbu, מתוך המוזיקה של ברונו קולה לסרט Himalaya (16/44.1 AIFF, Virgin), רצועה שאני מנגן לעתים תכופות בגלל תהומות הבס שלה ועוצמתה המלאה בבס הנמוך. מגבר ברמה עולמית חייב להיות מסוגל לשמר את הצלילים הנמוכים האלה מספיק זמן כדי שמכות התוף יתגלגלו מהרמקולים לחלק האחורי של החדר. הגריפון זרח, מפליג במבחן הקשוח הזה מבלי להזיע, והזניק בעוצמה חייתית את הוופרים של ה-Magico לעבר גבול יכולתם, אפילו כשנדמה היה שהוא גולש בעולם ללא כל דאגה. זה היה צליל שיכולתי להירגע לתוכו לפרקי זמן ארוכים, ומילא אותי בטחון שכאשר המוזיקה תדרוש זאת, יפתיע וירשים ברגעי הכוח המתפרץ שלה.

הגבוהים היו מלאי ברק, עם פרטים עדינים - ללא דגש על פרטים מיקרוסקופיים שאולי שמעתם במקומות אחרים, אלא צליל מנוקד בצלילים קטנים טבעיים שמתאפשר לכם פשוט להבחין במקום שיכפו עצמם עליכם. קח, למשל, את ההתחלה של Bridge Over Troubled Water, מתוך המופע החי של אווה קאסידי בסמטת הבלוז (16/44.1 FLAC, Blix Street). למיתרי הגיטרה שלה היתה טונליות מושלמת, טבעית לחלוטין, בעוד שקול הקול שלה נענה בהדהוד משובח שהגדיר זאת כהקלטה חיה שנעשתה במועדון קטן. מה שהכי אהבתי בצליל של Antileon Evo היה עד כמה הוא עבר בצורה מושלמת את הגבול בין רזולוציה ליופי הטבעי של המוזיקה שנהניתי ממנה. אחת התוצאות של זה הייתה שמצאתי את עצמי דואג פחות לגבי איכות ההקלטה שניגנתי, ויכולתי להתמקד אך ורק באיזו מוזיקה אני רוצה לשמוע.

Evo הוא המלצה קלה לכל מי שרוצה להרכיב מערכת שמע ברמת State of the Art. אני מתאר לעצמי שהתאמה אליו של רמקולים ואלקטרוניקה אחרת תהיה קלה - לא סביר שידגיש פגמים כלשהם בציוד המשודך. יחד עם זאת, ה-Gryphon אמור להוציא את המיטב מהטוויטרים האקזוטיים ומהוופרים בעלי היכולות המסיביות של הרמקולים שהוא כנראה משויך אליהם. זה אמור להפיק את המירב מבימות הצליל שנשתמרו בהקלטות הטובות ביותר שלך, מבלי להאיר אור בוהק על פגמים כלשהם בהקלטות שאתה מעדיף להתעלם מהם. כי המגבר הזה נשמע נהדר.

אחים

ממרחק, קל יהיה להסיק שהאנטילאון איבו - בהיותו מגבר הכוח הטהור הזול ביותר בקו ה-Gryphon Audio - יתמקם באופן טבעי מאחורי אחיו היקרים יותר, הקולוסיאום ומפיסטו. אבל חייתי עם כל שלושת הדגמים, וגיליתי שזה לא המקרה. כן, הקולוסיאום היה שקט ומופרד יותר מקודמו, Antileon Signature. הקולוסיאום העביר את צליל הבית של Gryphon לכיוון רזולוציה גבוהה יותר וטרנזיינטים מהירים יותר, אפילו שהוא שמר על תחום המיד החם של הדגמים הישנים - הוא עדיין נשמע נוזלי ומתמשך, ועדיין פיתה למקצי האזנה ארוכים.

הבס של המפיסטו היה חזק יותר והלך אפילו עמוק יותר מזה של הקולוסיאום, ובימת הצליל שלו היתה גדולה יותר. הוא היה ברור לגמרי בקצוות של תחום השמע, עם מרקם צליל עשיר ויוקרתי בתווך. מומחה בשחזור יצירות בקנה מידה גדול, הוא מעולם לא התרגש מכל מה שהשלכתי אליו. המפיסטו הוא אחד משלושת המגברים הטובים ביותר ששמעתי אי פעם.

אחרי כל הנאמר, אולי יפתיע שאני מעדיף את האנטילאון איבו על המפיסטו או הקולוסיאום. יש לכך כמה סיבות, חלקן לא קשורות לצליל. ראשית המחיר. אף אחד לא יחשיב את שהאנטילאון איבו, ב-30 אלף ומעלה, אפילו קרוב למחיר סביר - אבל הוא עולה הרבה פחות מרבים מהסופר-מגברים של היום, כולל ה-Solution 711 (65,000 דולר) והבולדר 2160 ($54,000), שלא לדבר על הקולוסיאום ($43,500) והמפיסטו ($57,000). שנית, מראה המגבר: אני מעדיף את הפרופורציות הקלאסיות יותר של Antileon Evo על הקופסיות המסיבית יותר של המפיסטו, וניתן למקם אותו ביתר קלות בחדר מאשר העמוד האנכי והגוצי של הקולוסיאום - במיוחד בין זוג רמקולים.

וגם הצליל של האנטילאון איבו שונה מעט מאלו של המפיסטו והקולוסיאום. הוא לא ממש שקט כמו שני אלה, אם כי כה קרוב עד שבשמיעה זה לא ממש שינה. אחרי הכל, אנחנו לא מקשיבים עם אוזן לחוצה על טוויטר, וזה היה המצב היחידי בו יכולתי לשמוע רחש כלשהו מה-Evo. למרות שאני מסתמך כעת רק על הזכרונות שלי מהצלילים של אותם מגברים ישנים יותר, אני יכול לומר שבימת הצליל של ה-Evo היה מעט גדולה יותר מזו של הקולוסיאום, והתאימה למעשה למפיסטו. אני גם חושב שה-Evo נשמע יותר, אממ, אנלוגי מאשר המפיסטו או הקולוסיאום. בכך אני לא מתכוון לכך שהצליל שלו היה "איטי יותר" או פחות ברור, אלא שהוא היה כל כך מגובש - ממש מקשה אחת - ונוח. למרות שלאנטילאון איבו יש יכולות הפרדה מרשימות ומהירות וזריזות ראויים להערצה, התכונות הללו לא בלטו ומשכו תשומת לב לעצמן; במקום זאת, פשוט הערכתי כמה טבעי ה-Evo נשמע עם כל מוזיקה שזרקתי עליו.

לסיום...

אם היה לי הכסף והייתי מחפש היום מגבר, Antileon Evo זה המגבר שהייתי קונה. אני בטוח שה-DM100 הישן הזה שניסיתי לקנות לפני עשרים שנה לא יהווה תחרות ב-Antileon Evo - אבל ה-Evo הוא המגבר שחלמתי עליו, לפני שני עשורים, מה שיהפוך להיות ה-DM100. המגבר נשמע מהמם, נראה כמו שמגבר כוח אמיתי אמיר להראות, ותמורת 29,000 אירו, יש לו את כל הטכנולוגיה והחומרה הקטלניים שאתה יכול לרצות.