C20, הדגם העמיד ביותר בקטלוג של קודוס, זוכה ל 12 שנים של אבולוציה.
כפי שקורה לרב, בפעם האחרונה שביקרתי בתערוכת הייפיי - נו באמת, אתם זוכרים תערוכות - שועשתי מתגובתו של אחד המבקרים. לאחר שהאזין
למערכת אקטיבית של ניים עם רמקולים של קודוס מסידרת טיטאן, ׳המממ׳, המהם לעצמו, וברצינות חסרת הבעה, ׳לא רע בשביל חברת מעמדים…׳. ובכן,
קודוס אולי החלה את דרכה בייצור מעמדים אבל עברה דרך ארוכה מאז.
ובאופן כלשהו, יצרן הרמקולים קודוס סגר מעגל עם הדגם Cardea C20. אחרי הכל, קרדיאה היתה הסידרה הראשונה שדרק גאליגן, מייסד החברה, הציע
אז בשנת 2006. C10 מדפי היה דגם ההשקה, עדיין זמין בצורה משודרגת במחיר 3500 ליש׳ט, בעוד הדגם הריצפתי שלפנינו C20 נמכר ב 4000 ליש׳ט
באותו מבחר גימורים: לבן, אגוז, אלון טבעי ואלון שחור.
מוזיקת האוס
אלה מכם בעלי זכרון ארוך מתבוננים אולי ברמקולים שלפנינו ותוהים מדוע אנו סוקרים מחדש דגם שראה אור לפני יותר מעשור (הייפיי ניוז נוב. 2009)
וחזר - למרות צורת ה׳סופר׳ - כארבע שנים מאוחר יותר (הייפיי ניוז נוב. 2103). למעשה כל כך הרבה השתנה במשך השנים שחלפו מאז עד שזו ממש
משימת ‘Trigger's broom’; הפילוסוף המכובד מהסיטקום ׳רק שוטים וסוסים׳ הסביר שהוא השתמש באותה המברשת לאורך כל הקריירה שלו: ׳המטאטא
הישן הזה׳, אמר, ׳זכה ל 17 ראשים ו 14 ידיות חדשות׳.
עם זאת, מה שלא השתנה זו הדרך בה קודוס מתכננת את הרמקולים שלה - עם רקע במוזיקה ומומחיות במערכות PA, דרק גאליגן הוא מאמין גדול בעדיפות
כיוונון לפי האוזן על פני מדידות. יש כאן בהחלט סאונד של בית, מיידי, פרזנטציה חיה של מוזיקה שלאו דוקא מפתה אותך אלא לופתת אותך בדש המעיל
ודורשת את תשומת לבך.
קרדיאה C10 ו C20 פשוטים יותר מסידרת הדגל טיטאן (הייפייניוז פבר. 2020) שנותנים מחברים ישירים לעקיפת הקרוס הפנימי כדי לאפשר חיבור אקטיבי.
אם תרצו לעשות זאת עם סידרת קרדאה תצטרכו לעלות לדגם סופר 10A במחיר 4000 או 5000 ליש׳ט עם חיבורי 4 מ״מ מאחור.
פשוט ולעניין
בניגוד לאלה, ל C20 יש רק זוג אחד של מחברי בננה\ספייד\חוט חשוף למטה ליד בסיס הפנל האחורי, אבל אפילו כאן התכנון אינו שגרתי. בעוד יש רמקולים
שמעדיפים להצמיד את הקרוס והמחברים לפנל האחורי עצמו, או אפילו לסוג של מגש, קודוס מתקינה אותם על פנל פנימי שעשוי מאות סיבית צפופה ממנה
עשויה גם מעטפת הרמקול, מוברג למקומו כדי לספק פלטפורמה מוצקה לרכיבים האלקטרוניים.
דרייברים של היצרן הנורבגי SEAS בתכנון משותף עם קודוס מחווטים לקרוס עם כבל רמקול של קודוס מדגם KS-1 (30 ליש׳ט למטר רץ). אלה כוללים
גירסת custom של טוויטר SEAS Crescendo K2 29mm ויחידת מיד\בס 180 מ״מ עם ממברנה מצופה נייר במארז פתוח ככל האפשר. שתי יחידות הרמקולים
מתוכננות לפי פילוספיית ׳פשוט ולעניין׳ של גאליגן.
בעל רגישות 88db ועכבה נומינלית של 8 אוהם ה C20 אינו עומס קשה להגברה, ומשקל של 20 ק״ג לרמקול, קל יחסית לשינוע. מגיע עם ׳בסיס צף׳ - לתוכו
מופנים פתחי הבס - מוצמד לגוף הרמקול כך שכל מה שנדרש זה להבריג פנימה את הספייקים האיכותיים המסופקים על ידי היצרן, לאזן, למקם ולחבר אותם למגבר.
מהומה גדולה
גובה של 92.5 ס״מ מקל על מיקומם בחלל ההאזנה - אלא אם כן יש לך כסא נמוך במיוחד - והייתי מאמץ את המלצת היצרן להמנע משימוש בגרילים
כדי לקבל את מלוא החיוניות של הרמקולים. כמה מגברים שונים נקראו לשימוש עם ה C20, ביניהם ניים סופרנייט 3, ובכל מקרה הרמקולים הוכיחו
את יכולתם לחשוף את אופי ההגברות השונות ויחד עם זאת זרמו בקלות עם מוזרויותיהן השונות.
הטייה קטנה פנימה - קטנה מאוד - עשויה לסייע לתקן את תמונת הסטריאו אם הרמקולים ממש מרוחקים אחד מהשני, אבל לרב הם נשמעים במיטבים
כאשר הם ניצבים מולנו ׳בתנוחת זקיף׳, בזוית ישרה. בעוד הם רגישים פחות למיקום בזכות פתח הבס התחתון, עדיין יש להקפיד על סביבה מתאימה - אז
המנעו מפינות או ממרחק שווה בין הקירות הצדדיים והאחוריים ולא יגרם כל נזק. הייתי אף מעיז ואומר שהצבתם היתה עיסוק מענג. לא הייתי אומר שאתם
יכולים סתם לשמוט אותם בחדר אבל זה לא רחוק מהאמת.
מעבר לכל ויכוח היא העובדה שקרדיאה C20, שלא מגיע מאחד מחמשת היצרנים המוכרים בעולם, ראויים בהחלט למאמץ החיפוש, מאחר וההאזנה להם היא מהומה
מסעירה. כל מה שתנגן דרכם יקבל יותר נשמה וחיות ממה שהיית מצפה. אם אתה אוהב לצלול עמוק אל תוך ההקלטה או רק לקבל פקטור בוגי (boogie factor)
מעל כל עוצמה הגיונית, לא תצא מאוכזב. למעשה, לא תצא בכלל, או לזמן ממושך, עד כדי כך תהנה מהצליל של ה C20.
נענע אותם
Dreamers Are Waiting, אלבומם האחרון של Crowded House, במהרה מביא אל המאזין תחושה סט בוער באיטיות. כה טובים הם ההלחנה החדשנית
והרמה המוזיקלית. קולו המפואר של טים פין מועבר על ידי ה C20. לאלבום יש צליל מיידי להפליא וזהו הלחם והבשר של הרמקולים האלה (EMI 3534658).
נעבור לרוק הדרומי של האלבום הנוכחי של Blackberry Smoke
- You Hear Georgia (3 Legged Records 3LG14CD). ה C20 ממש משחרר את פקטור הבוגי עם פרוסות עבות של קצב רועם המחזק את גיטרות הקצב
והווקאל העוצמתי של צ׳ארלי סטאר. היי, תפסיק לנתח את מה שהרמקולים עושים ופשוט צלול אל תוך המוזיקה - זה מה שהם יגרמו לך לעשות עם כל
מה שתבחר לנגן. אז כאן, מהפאנק המדשדש של Hey Delilah ועד הקצב שובה הלב של Old Enough To Know, האלבום פשוט עף לו וחיוכי ההנאה מתרחבים
להם עוד ועוד.
ובכן, רק רמקול מצוין למוזיקת רוק?
אפילו לא קרוב לזה. מנגן לי את הסופרנו קייט לינדסי ב Il Nerone לסקרלטי, קולה ממריא בליווי קונטינואו עדין, קשה שלא ללכת שבי אחרי קולה המרחף
ביציבות במרחב, עם הכלים המוצגים בחמימות ובדייקנות במידה שווה. אותו הדבר קורה כשאתה מטפס בסולם העוצמות לעולם הסימפוני עם תזמורת
מלמו בניצוח מרק סוסרוט במחזור הסימפוניות המלא של סן-סאנס (Naxos 8503301, מציאה ב 15 ליש׳ט למארז של שלשה דיסקים).
הסלאם הגדול
שסה ב-C20 את הסימפוניה השלישית [סימפוניית העוגב של סן-סאנס] ואני מאתגר אותך שלא להתרגש מהפירוט הצלול של התזמורת ומהמשקל המרסק
של העוגב ממנו שואבת היצירה את כינויה. יש לתזמורת עוצמה מספקת בפרק הפתיחה, אבל כאשר צינורות הבס הגדולים האלה מתחילים לחשמל את
אוויר האולם מתגלה עוצמתם הגדולה של הרמקולים האלה למטה בבס, וצלצולי הפסנתר מלמעלה, שניהם עוצרי נשימה באותה מידה. יתר על כן,
הם מנהלים את כל השפע והחיות האלה בשליטה מוחלטת, לא מתקשים אפילו כשהשד שיושב על כתפך ממלמל ׳מעניין איך יישמע אם אגביר קצת…׳
ההגיון הפשוט אומר לי שרמקולים כל כך קומפקטיים לא אמורים להיות בעלי משקל כזה, פתיחות כזאת וכל כך כובשים, ועוד עם מגוון כזה של סגנונות מוזיקליים והגברות.
ברור שאף אחד לא דיבר עם קודוס על הגיון פשוט.
הכרעת הדין של הייפיי מיוזיק
ההכרעה בפשטות? אל אף גודלם הקומפקטי, ההנדסה המוצנעת, כרגע זו כנראה הדרך המתגמלת ברמה הסנסציונית ביותר להוציא פחות מ 5000 ליש׳ט על
זוג רמקולים. המוטו של היצרן ׳מוזיקה תחילה׳ נוכח ברגע שאתה מתחיל להשתמש בהם. הם יעבדו עם מגוון רחב של מגברים והם ידידותיים כמעט לכל חדר.
|