מגבר משולב  - Gryphon Diablo 120

גריפון. רק לבטא את זה… השם מתגלגל על הלשון, נשמע מיסטי כפי שהוא באמת. איך אתה חי עם שם כזה? אתה מייצר רכיבי אודיו שנראים ונשמעים נפלא. המוניטין של גריפון אודיו דיזיינס לאיכות צליל מעולה היה שנים רבות תחת הראדאר שלי…כשהציעו לי לבצע סקירה על מגבר משולב דיאבלו 120 עם ממיר פנימי, לא יכלתי לסרב.

עיצוב ומאפיינים

גריפון נוסדה ב 1985 ע״י פלמינג רסמוסן שפרש לאחרונה. ״מטרתנו העליונה היא להביא למאזין חוויה של להיות שם׳״, הם אומרים. זהו סטנדרד קשה להחזיק בו דיאבלו 120, המודל הקטן בסידרת מגברים משולבים של גריפון, יורש את דגם אטילה (הוצג ב 2009) ומבוסס על ידע שהושג במהלך הפיתוח של קדם מגבר פנדורה ומגבר סטריאו מפיסטו. הדיאבלו 120 עובד ב Class A ובנוי בארכיטקטורת דואל-מונו במטרה להפחית זליגה בין ערוצים; מעגל הגברה משוב אפס (zero feedback). בקרת עוצמה נשלטת על ידי מיקרופרוססור השולט על ממסר בן 46 צעדים אותו מצאו גריפון כבעל הצליל הטוב ביותר.

הספק יציאה של 120 וואט ל 8 אוהם, 240 וואט ל 4 אוהם, 440 וואט ל 2 אוהם. המגבר יוכל להניע ללא ספק את הרמקולים הקשים ביותר. ההספק הזה נתמך על ידי קיבוליות של 60 אלף מיקרו פרד לערוץ ושנאי 1300VA. רוחב פס 0Hz-250kHz עם 3dB-, גיין +38dB. עכבה של 40 אלף אוהם לכניסה המואזנת ו 8K אוהם לכניסה single-ended.

אפשרות להוספת קדם מגבר לפטיפון MM/MC או ממיר - לא ניתן להוסיף את שניהם יחדיו. הממיר מבוסס על דגם Kalliope היקר מאוד ויש לו ארבע כניסות דיגיטליות: USB, XLR AES/EBU, TosLink Optical, BNC S/PDIF. דרך USB הוא יכול לעבד אות PCM עד 32bit/384kHz וגם DSD (Windows - DSD512, Mac OS X and Linux - DSD128). PCM 32bit/192kHz דרך כניסת BNC, 24bit/96kHz בכניסה אופטית.

הפאנל הקדמי עשוי שלשה חלקים. האיזור העליון והתחתון שקועים מעט ומחזיקים חלקים מאקריליק מבריק המאגפים גופי קירור דמויי סנפיר במרכז. הפאנל המרכזי המובלט ממוסגר באלומניום מוברש ומקיף תצוגה פלורוסנטית טרפזית גדולה עם שישה לחצני מגע, מימין לשמאל: הפעלה\כוננות, ווליום, כניסות, מוניטור ותפריט. החלק המרכזי של התצוגה מראה את הכניסה הנבחרת ואת עוצמת השמע.

שטח צידי הדיאבלו 120 מכוסה ברובו על ידי גופי קרור דמויי סנפיר מאלומיניום שאף פעם לא מתחממים במהלך השימוש. צורת V מכסה את הפאנל העליון מאחור ללפנים עם חורים עגולים לאיוורור; ישנם איזורים מחוררים בגדול יותר ליד כל גוף קרור. בפאנל התחתון יש פתחי איוורור; המארז כולו נח על רגליות מסיביות.

בפאנל האחורי ישנן זוג כניסות אחד מסוג XLR וארבע זוגות מסוג RCA; זוג יציאות אחד RCA (יציאת טייפ); כניסה מס' 3 ניתנת לקינפוג (HT Bypass) כך שניתן לשדך לדיאבלו 120 פרוססור רב ערוצי.

מתחת לשורת הכניסות והיציאות יש חמש יציאות DC מסיבית ובניהן תא פיוזים ושקע לכבל חשמל. מעל הכניסות והיציאות שמור מקום לממשק הממיר. משמאל לימין ישנן כניסות USB, AES/EBU, S/PDIF, TosLink. מידות המגבר: רוחב 43.20 ס״מ, עומק 36.85 ס״מ, גובה 17.80 ס״מ גובה; משקלו 28.5 ק״ג. זהו מגבר נאה למראה. המגבר מגיע עם שלט רחוק בעל עיצוב יפה עשוי אלומיניום ובו כפתורים אדומים: מיוט, הפעלה\כוננות, בקרת עוצמת שמע וכניסות.

התקנה

הדבר הראשון שמצאתי כאשר פרקתי את המגבר היה זוג כפפות בד לבנות שמטרתן למנוע טביעות אצבע שמנוניות על החלקים המבריקים של המגבר. נעימות למגע, אך אין בליטות בגומי לאגודל ולאצבעות כדי לשפר אחיזה… דרושה אחיזה חזקה כדי להבטיח שהמגבר הכבד לא ימחץ את בהונות רגליך. אפשר להרים באצבעות חשופות ולמחות את טביעות האצבע לאחר מכן כפי שעשיתי אני.

גריפון מספק חוברת משתמש מקיפה וכתובה כהלכה בקלסר בעל כריכת עור נאה. הוראות התקנה ברורות שקל לעקוב אחריהן. אחרי שמיקמתי המגבר על מעמד הציוד שלי חיברתי את המקורות, תקעתי את כבל החשמל והפעלתי את המגבר. ללא כאבים.

צליל

מאחר ולאודיופילים רבים יש נגן דיסקים ו\או ממיר במכשיר נפרד, פתחתי בבחינה של יכולות המגבר בחיבור לממיר שלי, מייטנר MA-1, מחובר לכניסות XLR.

מיד הבחנתי שזהו מגבר ׳שקט כמו קבר׳. הצמדתי אוזן לטוויטר - שקט מוחלט, כאילו המגבר מכובה. בכל שנותי כסוקר לא נתקלתי במגבר כה שקט.

חוסר הרעש הזה איפשר לצלילים עדינים בהקלטה להיות הרבה יותר שמיעים. יש לי את Up for It של Keith Jarrett, Gary Peacock, Jack DeJohnett מאז יצא לפני 15 שנה (ECM 1860) ואני מאזין לו בקביעות… יש לי היכרות אינטימית עם ההקלטה משנת 2002 בפסטיבל אנטיב. במרווח שבין שני הקטעים הראשונים, If I Were a Bell ו Butch & Butch ניתן לשמוע כלב נובח. למרות שכבר שמעתי את הכלב הזה עשרות פעמים, נדהמתי בפעם הראשונה כשנבח דרך הדיאבלו 120… זה נשמע כאילו בחצר שלי בחוץ יש כלב אמיתי. נדהמתי עד כמה ריאליסטי זה נשמע וניגנתי את זה כמה פעמים ברציפות.

המשכתי הלאה באותו הקו, מחפש עוד הקלטות עם איכותיות דומות. צליל המטבע המסתחרר שפותח את הקטע The Music Must Change מהאלבום Who’s Who Are You (24/96 AIFF, Geffen/HDtracks) נשמע אמיתי להפחיד וכך גם פיט טאונשנד הצועד לאורך האולפן ונותן לקטע את המקצב הפנימי שלו.

בעוד אנו מחכים להשלמת הבית החדש שלנו (אמצע 2020) שכרנו בית חוות סוסים קטן של אמצע המאה בקליפורניה. כאן חדר ההאזנה קטן מהחדר הקודם שלי, מידותיו 3 מטר אורך, 2.40 רוחב ו 2.40 גובה. מאחר ונפח החדר קטן ב 80% דאגתי הגדולה לגבי סקירה זו היתה עומק בימת הצליל… היה די ברור שרוחבה יוגבל על ידי הקירות הצידיים.

באורח פלא, הדיאבלו 120 יצר בימת צליל עמוקה בהרבה ממה שציפיתי, למרות שהקיר הקדמי ניצב רק 30 ס״מ מאחורי הרמקולים. בספטמבר 2011, תחנת הרדיו KUSC FM אירחה הופעה של יצירות ג׳ורג׳ גרשווין בביצוע הפסנתרן הרבי הנקוק וגוסטבו דודהמל מנצח על הפילהרמונית של לוס אנג׳לס. למרות שהחמצתי את השידור, רכשתי לאחרונה וידאו של ההופעות הגדולות באמזון פריים וידאו (24/96, BFMI/medici.tv) אותן הזרמתי מאמזון דרך המק מיני שרת שלי. במהלך ׳רפסודיה בכחול׳ בימת הצליל היתה עמוקה להרשים, עם תחושה משכנעת של מציאות. למרות קוטנו של החדר שלי האקוסטיקה של אולם וולט דיסני הועברה יפה…אני לא צריך חלל גדול יותר. מבחינה דינמית, דיאבלו 120 בעל יכולת גדולה. צפית פעם באתלט האהוב עליך מבצע מהלך מדהים לכאורה ללא מאמץ? כך הרגשתי כאשר ניגנתי יצירות סימפוניות גדולות היקף דרך המגבר. הקטע במבחן: ׳מארס מביא המלחמה׳ מ׳הפלנטות׳ להולסט בניצוח גארדינר והפילהרמונית של לונדון. הקטע המאיים והמלחמתי הזה, מלא אימה והרס, שוחזר בצורה מעולה על ידי הדיאבלו 120 עם רזברה גדולה בקנה לקטע הסיום הרועם. אבל המגבר לא מדבר רק כוח…הוא מחליק באצילות לפרק הבא, ׳ונוס מבשרת השלום׳, עם צליל מיתרים עשיר וכלי נשיפה ממתכת חמימים ומלאי ברק.

במילה אחת, הדיאבלו 120 נשמע שובה לב. סימן ההיכר של רכיב מצוין זה רמת המעורבות שהוא מאפשר למאזין עם המוזיקה ועד כמה הוא תופס את תשומת ליבו. בחזרה ל Up for it, ההקלטה הזו שאבה אותי פנימה… לא יכלתי לעקור עצמי ממנה עד שכל 73 הדקות נוגנו. האילתורים והמשחקים הרתמיים של הטריו המדהים הזה הועברו בצורה נפלאה; העליצות הקופצנית בקטע If I Were a Bell היתה מדבקת. לא תרצה לעשות משהו במקביל עם הדיאבלו 120… הוא דורש ממך לא לעשות דבר מלבד האזנה למוזיקה ולתת לה לעטוף אותך.

אני אוהד מושבע של טריו הסטנדרטים של קית׳ ג׳ארת׳ שזה עתה פורק, אבל זו לא רק המוזיקה שאני אוהב… רמת ההקלטה של האלבומים היא מהטובות ביותר עבורי לבדיקת ציוד. אני רגיש במיוחד לנוקשות צלילי האוקטבות הגבוהות של פסנתר כך שאני ער לאיכות זו כשאני בוחן ציוד. הדיאבלו 120 לא מציג כל נוקשות או חריפות בצלילים הגבוהים של ג׳ארת׳ ב Up for It, רק את הסאונד הזורם של צרורות צלילי הפסנתרן למעלה ולמטה על מקלדת הפסנתר. בנוסף, הגריפון מציג שליטה יוצאת מן הכלל בוופרים של הרמקולים שלי: הבס של גארי פיקוק הדוק ורך למשעי כפי שאני מצפה כאשר אני מאזין לו מנגן עם דז׳ונט וג׳ארת׳. ביודעי שמתכנני ציוד היי אנד רבים מאזינים ומכווננים את צליל הציוד לפי הקלטות של מוזיקה לא מוגברת, לרב אני לא מופתע לשמע מוזיקה קלסית או ג׳אז אקוסטי משוחזרות כל כך טוב ובמובן זה דיאבלו 120 אינו מאכזב. כעת הייתי נלהב לשמוע איך הוא נותן ברוק.

אין צורך לדאוג, רוק׳נ׳רולרים… הוא יכול. ראשון בשבילי זה הקטע Rock Candy מרסק העצמות מהאלבום Montrose (16/44.1 FLAC, Warner Bros./Rhino/Tidal). הדיאבלו השתלט עליו מבלי להגיר טיפה אחת של זיעה. אם להזכיר רוק פאנקי, Walk This Way מהאלבום Toys in the Attic של אירוסמית׳ (24/96 AIFF, Legacy/Columbia/HDtracks); Just Got Paid מהאלבום Grande Mud של ZZ Top (16/44.1 FLAC, Warner Bros./Rhino/Tida); ו Texas Twister מהאלבום Hotcakes & Outtakes של Little Feat (16/44.1 AIFF, Warner Bros./Rhino/Tidal) — כולם הוגשו באותה צורה מהירה וחדה, דיוק ממוקד וללא רמז לנפיחות של בס מרוח.

הקטע של דיאבלו 120 הוא חבר ונגן. תוך דקות ספורות מרגע ההפעלה ניגנתי מהשרת מק מיני שלי, מזרים דרך USB. רבים יניחו שממיר פנימי לא יכול להיות טוב כמו ממיר נפרד אבל אני מפציר בכם, כל מקרה לגופו, בהתבסס על נסיוני עם מגברים משולבים כאלה. בנוסף, יש היום התפרצות של ממירים קטנים עם צליל מצוין שמאתגרים ממירים נפרדים. אם הם בנויים כהלכה אין סיבה להאמין שלא תקבלו תוצאות מצוינות.

הדיאבלו 120 הוא הוכחה לכך. הממיר בעל גוון טבעי, אימג׳ינג מוצק, ללא נוקשות א חריפות, תנופה וזרימה מצוינים, בן לווייה מושלם לסקציית ההגברה. אני לא מאזין להרבה מוזיקה אלקטרונית אבל ?Where’s the Drop, אלבומה האחרון של Deadmau5 (16/44.1 FLAC, mou5trap/Tida) ניגן אצלי בלי הפסקה והוכיח עצמו כקטע הדגמה מושלם. באלבום הזה עיבודים תזמורתיים מרקיעי שחקים לפרוייקט הקודם שלהם ובס עמוק ומסותנז שנתן לממיר ניעור רציני.. לא יכלתי להבחין בשום מחסור בקטגוריות השונות של הצליל.

השוואות

המגבר משולב שלי בן ה-18, Jeff Rowland Design Group Concentra, אינו בר תחרות מול מגברים משולבים מודרניים. לאחר שהבהרנו זאת, הוא עדיין מגבר נהדר עם גוון צליל חמים ועשיר שתואר כבעל היתרונות של הגברת מנורות וללא חסרונותיהם. אולם בהשוואה לדיאבלו 120, הצליל שלו נשמע חמים מדי, פחות מוגדר ואימג׳ינג מעורפל.. כמעט סתום בהשוואה. הדיאבלו 120 נשמע יותר שקוף להקלטה מבלי להוסיף כל מאפיין מלאכותי. בס חזק ומוגדר יותר, טרבל נשמע טבעי וזורם יותר. כאשר חיברתי את ה Concentra בחזרה למערכת בימת הצליל ממש הצטמצמה. הגריפון ניצח את הרולנד בצורה משכנעת.

המגבר משולב הטוב ביותר שהיה לי במערכת בעשר שנים האחרונות היה Ayre Acoustics AX-5 Twenty. סקרתי אותו באמצע 2016 במגזין Soundstage Ultra. למרות שהוא לא בידי כרגע והחדר הנוכחי שונה לגמרי מהחדר בו בחנתי אותו, אם אנסה להיזכר בצליל שלו, הדיאבלו 120 בר השוואה ובגדול. שניהם בעלי שקיפות וזרימה מוזיקלית יוצאים מן הכלל, הפקת טרבל, בס ובימת צליל..אבל השקט של גריפון משאיר אותו מאחור.

הזכרתי בסקירות אחרות שקשה לי יותר ויותר להבחין בין ממירים ברמת היי אנד.. לא בגלל הגיל ואובדן שמיעה אלא בגלל שטכנולוגיות הממירים ממשיכות להשתפר. הם עדיין נבדלים בטונליות אבל בעיות והבדלים שפעם היו ברורים היום הם הרבה פחות שמיעים. ובכן, בעוד אולי קשה להאמין ולמרות הרבה השוואות A/B, לא הצלחתי להבחין בין הממיר שלי Meitner MA-1 DAC ($7000, discontinued) ומודול הממיר של גריפון. זה לא יאמן!

סיכום

המגבר משולב Jeff Rowland Concentra שלי מראה את גילו. עדיין תענוג להשתמש בו אך ביצועיו נופלים בהשוואה למגברים משולבים מודרנים. כל עוד אנחנו בביתנו החדש אלך בכיוון שונה של הגברה, אשאר עם מגבר משולב אבל אתקשה לקחת ממיר נפרד אחרי ששמעתי כמה משכנע הצליל של הממיר הפנימי של דיאבלו 120.

Ayre’s AX-5 Twenty היה זמן רב מגבר משולב המועדף עלי. אם Ayre לא מתכננים אפשרות לממיר פנימי אני חייב להמליץ על דיאבלו 120. ״המטרה העליונה שלנו היא להביא את המאזין לתחושה של ׳להיות שם׳. גריפון, המשימה הושגה.