סטרימר  - Innuos Pulsar

בעידן בו הזרמת מוזיקה מהווה כעת כ-65% מסך ההכנסות ממוזיקה [מקור: שוק המוזיקה העולמי היה שווה 26 מיליארד דולר בשנת 2021 - BBC News], הקישור לאינטרנט הפך להיות חשוב ביותר. בדומה למהלך להפריד בין שלב הקלט לשלב הפלט של המגבר המשולב בדור של ההורים שלנו, בעשור האחרון הופיע מכשירי הזרמת מוזיקה באיכות גבוהה שנועדו להשלים ממירים עצמאיים ברמה גבוהה. מוצרים כמו Pulsar של Innuos, שרת/נגן מוזיקה מהדרג העליון, מאפשרים איחזור, פענוח ושימור של האותות האופטימליים של המוזיקה המוקלטת ברזולוציה הגבוהה של היום.

מחוץ לקופסה: מפגש בין כוכבי?

לאלה מבינינו שלא מכירים, Innuos זה שם נרדף לשרתי מוזיקה היי אנד מאז הקמת החברה בשנת 2009. העסק נוסד במטרה לשחרר את מלוא הפוטנציאל של השמעת מוזיקה דיגיטלית והאמונה ששחזור איכותי של מוזיקה וקלות השימוש הם חלקי המפתח בחוויית המוזיקה בבית.

Pulsar זה הכינוי של סוג מסוים של כוכב נויטרונים וזה גם נגן מוזיקת ​​הרשת החדש של Innuos שנמצא בראש סידרת Pulse. זו בעצם גרסה מופשטת של דגם Statement האדיר, שרת מוזיקה והזרמת מוזיקה ברמת קצה. Pulsar עושה שימוש בהרבה מאותה טכנולוגיה, למעט ריפ לדיסקים והאחסון המובנה, והוא מיועד לשמש כרכיב עצמאי או כנקודת קצה במערכת היי אנד מתוחכמת מרובת אזורים.

Innuos השקיעה רבות בכמה נושאי מפתח כדי להבטיח שה-Pulsar יוכל לספק ביצועים מהממים באמת. הראשון הוא ה-PhoenixUSB Lite Reclocker המשולב (שאינו מוכר גם כרכיב עצמאי כדי לשדרג את הביצועים של סידרת ZEN). Innuos גילתה של-Reclocker יש את אחת ההשפעות המשמעותיות ביותר על הסאונד של קבצים דיגיטליים כשהם נשלחים ל-DAC. מסיבה זו, Innuos נמנעה מיציאות S/PDIF ו-AES/EBU המסורתיות והתמקדה לחלוטין ב-USB.

הנושא השני הוא תיקון פעיל של ARC6 באמצעות 130,000uF של קבלים של Mundorf. קבלים יכולים להוסיף עלות משמעותית ברמת הרכיב, אבל בהתחשב בטווח הרחב של סבילות הביצועים שלהם, קבלים מובחרים מאפשרים לא רק יותר טוב, אלא עקביות הרבה יותר טובה של ביצועים במוצר הסופי.

נושא שלישי הוא שנאי טורואיד 300VA בתקן אודיופילי, מעוצב עם שיכוך רעידות אופטימלי והקרנה מגנטית. ישנן שלוש מסילות חשמל עצמאיות המזינות את הלוח הראשי, ה-SSD (כונן מוצק) וה-reclocker שמוזן גם הוא על ידי 'רגולטור CX' מותאם אישית.

לבסוף, SSD המארח את מערכת ההפעלה Innuos משתמש בטכנולוגיית 'Single-Level Cell SSD' שלדברי Innuos מציעה עמידות טובה יותר ורעש נמוך יותר מאשר טכנולוגיית TLC SSD (Triple-Level Cell) הנפוצה יותר.

הטכנולוגיה המופעלת ב-Pulsar היא תוצאה של שנים של מחקר על היתרונות של הפרדת משימת אחזור קבצי מוזיקה מהאינטרנט ו/או אחסון מקומי ומזעור כל דעיכה קולית הגלומה בהעברת המדיה הדיגיטלית ל-DAC מבלי לפגוע ביכולת של ה-DAC כדי לשחזר את האות.

ה-Pulsar הגיע בהשאלה לבחינה לאחר מספר שבועות של התרוצצות הודות לברנשים הסופר הגונים ב-Frank Prowse Hi-Fi של Perth. באריזה כפולה ומעורסלת עם אריזת פוליאתילן מורחבת באיכות גבוהה עמידות גבוהה, Innuos סיפקה תחושה מרגיעה של הגנה על המוצר.

במקום עיצוב חוזר של אובליסק מלבני, הפולסר היה חטוב ולא עמוס - המארז שלו, כמו אבן חן מלוטשת, ניתן לטעות בו כנוסע בין כוכבי משוכלל, כזה שמוכן לעטר את מקדש האודיו שלי... אולם, בניגוד לכעבה, הפולסר הוא חפץ מלוטש וקומפקטי, בעל משקל שמרגיש כמעט בלתי ניתן להריסה. טביעת הרגל שלו בגודל 420 מ"מ x 290 מ"מ x 76 מ"מ היא הצפנה של יעילות.

בידוד של שלוש רגליות גומי שאוחזות במשטח שעליו מונח ה-Pulsar, כלומר יש להוריד אותו ולא להחליק למקומו. עם המעמד שלי זה קל לביצוע אבל אולי קשה יותר עבור אחרים. היצרן אומר כי ל-Pulsar שלדת אלומיניום bead-blasted and anodised בדרגה גבוהה. כאשר הוא מונח במקומו, זה נראה ממש מדהים על המעמד שלי.

אין על המארז לחצנים שמשבשים את מראהו. יש תאורה רכה שבוקעת מלמטה כחיווי לפעולה. המחברים בפאנל האחורי ערוכים היטב ונגישים בקלות. ניתן לחבר ביד אחת, ואולי אפילו בלי לראות, ברכה לאלה עם מקום מוגבל בחלק האחורי של המעמד ו/או לכבדי ראייה או גרוע מכך...

יש שתי יציאות Ethernet, האחת מאפשרת ל-Pulsar להתחבר לאינטרנט והשנייה כדי לאפשר ל-Pulsar לפעול כהתקן ממסר למערכת אחרת במקום אחר בבית. יש גם ארבע כניסות USB המאפשרות חיבור לזיכרון SSD, או כוננים קשיחים USB מסורתיים, מה שאומר ש-NAS אינו חובה אבל הוא גם מטופל. כפי שהוזכר קודם לכן, הקישוריות המומלצת ל-DAC היא באמצעות USB, מה שלא יהווה בעיה עבור רוב הממירים המודרניים, אך ישנה גם אפשרות LAN. 'מצב נקודת הקצה' של Pulsar מתחבר לשרתי מוזיקה של Innuos, מוצרים מבוססי שרת מדיה של Logitech ושרת HQPlayer. Pulsar גם מסוגל ל-UPnP ו-DNLA תוך שהוא תואם ל-Tidal, Qobuz ועוד ותומך ברוב פורמטי הקבצים. יתרה מכך, נאמר לנו ש"הסמכת Airplay נמצאת בתהליך, תגיע בעתיד הקרוב מאוד".

המפרט מרשים. Phoenix Reclocker של ה-Pulsar מספק עד 32-bit/768 KHz, עד DSD256 באמצעות DoP, עד DSD512 באמצעות DSD מקורי. הוא תומך גם בפענוח תוכנת ליבת MQA, מה שאומר שניתן להפעיל קבצי אודיו MQA ולהזרים עד 24-bit/96 kHz עבור ממירים שאינם MQA ועד 24-bit/384 kHz עבור MQA Renderer/Decoder DACs. ה-Pulsar יכול גם להעביר קבצי MQA ל-DACs Full Decoder של MQA.

ניווט ב-Sonic Cosmos: ממשק ובקרים

השליטה, מבטיח ה-Pulsar, נמצאת בהישג ידכם. אפליקציית Innuos Sense מאפשרת להגדיר ולהפעיל את ה-Pulsar, והניווט ביקום המוזיקלי הופך לריקוד קליל.

אפליקציית Sense היא כמו מפת כוכבים, המנחה את החקירה המוזיקלית שלכם בחן. עם זאת, היא חסרה את המטא נתונים העשירים - הפונקציונליות לרכישת מידע על האמן, האלבום, ביקורות, דירוגים ומילים וכו' עד לרמה שמספק Roon. . עם זאת, היא מספקת תמונות אמן באיכות גבוהה ועוד צעד קדימה בכך שמאפשרת לערוך את המטא נתונים של הספרייה שלכם תוך כדי תנועה. מגניב ביותר.

Sense תקשר אתעם לשירותי הסטרימינג האודיופיליים כמו Qobuz ו-Tidal, אבל לא מאפשרת להזרים מאפל מיוזיק דרך האייפון, מה שאני אוהב לפעמים לעשות באמצעות Lumin T1 הנאמן שלי. אני מוצא שהיכולת לעשות זאת מאפשרת לחברה ולאורחים המאתגרים-טכנולוגייה שלי למצוא במהירות את השירים שלהם במתקן הגדול. Sense מציעה גם את Radio Paradise שאני בוחן כעת, יחד עם תחנות הרדיו הרגילות באינטרנט.

הרמוניות כוכביות: ביצוע קולי

כאשר Pulsar מחובר ל-DAC של Perreaux e250i Anniversary Edition's Eloquence באמצעות כבל USB מסוג QED Performance Graphite וה-Lumin T1 שלי מחובר ל-DAC דרך כניסת ה-BNC הקואקסיאלית S/PDIF שלו באמצעות כבל דיגיטלי של Atlas Compass 75 אוהם, הייתי אמור לצאת לדרך. לפי Perreaux, ה-DAC של Eloquence מעדיף את כניסת ה-BNC דרך USB ולכן חשבתי שההשוואה תהיה מעניינת.

כשניגנתי את Kiko and the Lavender Moon מתוך האלבום Kiko של Los Lobos, נדהמתי מיד מהתזמון והקצב המדויקים. היה קשה להאזין לקטע הזו בלי להקיש ברגליים. נכנעתי והרשיתי לעצמי את הלוקסוס של להיות שקוע במוזיקה, ולהנות מהנסיעה, במקום לנסות להתמקד במה שחשבתי שהמערכת ופולסר עושים נכון ואולי לא כל כך נכון. למרות זאת, נוצרו רשמים. האקורדיון בעודו מדויק מבחינה קצבית נשמע קצת יותר רך ממה שציפיתי אבל זה היה אותו הדבר ב-T1 אז לא מיוחס למכשירי חזית. דרך ה-T1, הרגשתי שאני מאבד מעט את ההתרגשות הכללית בתוך היצירה למרות שהרושם הראשוני היה של צליל פתוח ואוורירי יותר. מאוחר יותר הבנתי שבמקום פתיחות ואוויר, Pulsar מציג מצגת ממוקדת יותר - כזו שבסופו של דבר הייתה מספקת יותר ולכאורה נאמנה לחיים.

ה-Pulsar מפורט במידה עצומה, ומוכיח שמה שאבד במקור לא ניתן לשחזור לעולם. הרגשתי שרמת איחזור הפרטים הייתה מעולה בהשוואה ל-T1 שלי, שאני מעריך מאוד. ניסוח מעולה זה ניכר בעיקר בבס. תופי הרגל נשמעו אמיתיים והיו בעלי עוצמה שאפשר להרגיש; גם בס המיתרים, היה בעל גוף מלא ובעל תהודה מקסימה. ה-Pulsar הצליח לספק גיוון רב יותר בלחץ ויותר דינמיקה ממה שהתרגלתי במערכת שלי.

ידידי ג'יימס (לא מבקר בין כוכבים) שהגיע לבקר מאוסטרליה מהכפר הימי הביניימי Diss, עצר לביקור והציע לנו להגביר קצת את העניינים עם מוזיקה אלקטרונית. הוא בחר את Saudade מאת Abel Ray מהאלבום Labyrinth מ-2021. שוב, הפולסאר תפס שליטה במהירות - כמו מישהו שמצמיד את האצבעות שלו לפניך כדי להתמקד - והרגליים שלי הקישו שוב. הבס הסינטטי העוצמתי הנמוך בקטע הזה היה תענוג. אפל ומודי, הפולסר יצר ושמר את האווירה במשך שבע הדקות המלאות.

ניסינו עוד כמה קלסיקות ישנות כמו 50 Ways to Leave Your Lover של פול סיימון מהאלבום Still Crazy After All These Years, ו-Easy Money של ריקי לי ג'ונס מאלבומה הנושא את השם. כולנו יודעים איזה הבדל ממיר יכול לעשות, ובכן, ה-Pulsar בהחלט היה משכנע בלהדגים בדיוק איזה הבדל יכולה לעשות 'החוליה בשרשרת' של הסטרימינג בתוך הארכיטקטורה הכוללתה של המערכת. כלי נגינה וקולות בודדים נשמעו כאילו חיים ובתקיפות באזור המתון, לא גדולים ולא קטנים מדי. התופים בFire and Rain של ג'יימס טיילור מאלבומו של Sweet Baby James היו נשגבים.

התפקיד העיקרי של רכיב מקור הוא 'לא להזיק' ובמשימה זו ה-Pulsar מצטיין. מצאתי אותו מפורט להפליא, מביא תחושה מחודשת של נקיון כמעט על כל המוזיקה שהאזנתי לה. זה גם מביא לתחושה של שליטה, אך לא של שולט. הופעות חיות נשמעו חי ודינמי. אם אתם חובבי ג'אז חי או מוזיקה קלסית, ה-Pulsar יגרום לכם להרגיש כאילו אתם מחובר ישירות למבצעים. הייתי בגן עדן והאזנתי לנוקטורן מס' 3 בסי של שופן בביצוע קלאודיו אראו. כל ניואנס נלכד, אפשר היה לשמוע בקלות את האווירה בחדר והפדלים היו כל כך ברורים עד שכמעט אפשר היה להושיט יד ולגעת בפסנתר. מצאתי את עצמי תוהה עד כמה Innuos Statement יכול להיות טוב יותר...

Anna Lee של באדי גאי מאלבומו Blues Singer הוא הקלטה גדולה ופתוחה ודרך הפולסר. שמתי לב שוב לרמת המיקוד הנוספת שהוא מספק. שוב, במת הקול לא נשמעה ממש רחבה כמו דרך ה-T1, הפוקוס קצת שלט בעניינים. השירה של באדי מורגשת, הפריטה בגיטרה משוכפלת עם אפקט יוצא דופן - עליית מדרגה ברורה ממה שהתרגלתי אליו.

האם היו נקודות שליליות? ובכן, הפולסר נשמע מדי פעם מעט רזה בהשוואה ל-T1 שלי. זה לא צליל גרנדיוזי שופע אלא נוטה לדיוק ולא לחום; וכרכיב מקור, אני חושב שזו הדרך הטובה ביותר להתחיל. ניתן לחמם את הצליל בהמשך השרשרת.

סיכום

Pulsar מביא למיקוד דמוי לייזר, קצב ותזמון מעולים ותחושת שליטה. חברו את זה לאחד ממשקי משתמש המושכים ביותר בסביבה ונוכחות פיזית פשוט מדהימה, אין הרבה מה לא לאהוב.

ככל שתקשיבו ליותר מוזיקה דרך הפולסר, כך גדל הסיכוי שתמצאו את עצמכם לכודים בכוח המשיכה של הפולסר של הבטחות ואפשרויות. ביקום של הזרמת מוזיקה, Innuos Pulsar מגיח כמו כוכב הצפון, וקורא לאוהבי מוזיקה ואודיופילים לצאת למסע של סאונד.